דפים

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

לא עוד קהילות קטנות היהדות החרדית גודלת בממדים אדירים - עם כניסת השנה החדשה עלינו להפסיק את החרמת קהילות קדושות

חיפשתי תמונה שתתאים לנושא ובחרתי ברחמסטריווקא, ותשאלו בוודאי מדוע אותם, מפני שהכרתי את בית הכנסת שלהם בירושלים לפני חמישים שנה, ומי היה מאמין שהם יגדלו בהיקף שכזה, אני זוכר כשהאדמו"ר אז חיפש עשירי למנין

מי שבירר על מה שראו השנה בראש השנה בקהילות החרדיות, המום ולא מאמין כי הגענו לממדים כאלו, מי שבעבר הלא רחוק הספיקו להם כמה שורות של ספסלים בבית הכנסת זקוקים היום לפארענצ'עס, כולם בלי יוצא מן הכלל, אפילו מי שהיו בעבר מאוד קטנים גדלו בהיקף, כך בעולם החסידי וכך גם בעולם הליטאי, והדבר מחייב הרבה מחשבה. מצד אחד ברכה גדולה, ב"ה לאחר השואה העם היהודי ובמיוחד החרדי חוזר לחיות, אבל מהצד האחר זו גוררת עימה בעיה עדינה, שאותן תחושות של מי שעד לאחרונה חשבו שרק הם גדולים, לא עוד. נכון יש להם יותר אבל גם לאחרים יש הרבה מאוד, ומי שיחזור בעשרים שלשים שנה ימצא כי גם להם היו אז מה שיש לאלו היום. ובאחוזים גם הכי גדולים הם היום יחסית קטנים

בשביל להבין זאת במספרים. ניקח את הבחירות הפנימיות לפני 30 שנה כשהיהדות החרדית כולה - חסידים וליטאים והרבה ספרדים - השתתפו בה, קיבלו חסידי גור 27 אחוזים שפירושו שכל חרדי רביעי הוא חסיד גור. עתה בואו נצא לרחוב החרדי ונבחן האם באמת כל רביעי הוא חסיד גור? האם כל חמישי שישי או שביעי?

במה דברים אמורים? בעבר הקהילות ברובן היו קטנות ויכלו להתמודד לבד. ככה יכלו הגדולים להשתלט על הציבור, היום זה לא הולך יותר, מפני שגודלים ב"ה בקצב מסחרר ואי אפשר עוד לשדוד את הקופה, היא חייבת להתחלק, והכוונה לא רק בכסף אלא בכל תחום

עתה עם כניסת השנה החדשה עלינו לקבל על עצמנו קבלות חשובות, והראשונה לפני הכל שלא עוד החרמות של קהילות קדושות. מנהג מגונה הוא שזה שנים מחרימים קהילות בשל פוליטיקה צרה. אסור לשכוח מדובר בקהילות גדולות מאוד, ואם לא נחליט עתה כי עושים סוף להחרמות הללו, יגיע יום ויקימו מפלגות חרדיות חדשות, המסגרת הקיימת לא תוכל להתקיים בלעדי אותם מוחרמים

תאמרו בודאי כי הקהילות הללו התפצלו אז בואו וראו מה קורה. בחב"ד זה פשוט לא יאומן, למרות שישנם משיחיסטים ומי שאינם משיחיסטים, המספרים שם מדהימים מדובר בהרבה אלפים, מי שיעבור על מה שהכינו ב-770 לימים אלו, רק ההכנסת אורחים עובר ביותר מחמשת אלפים מיטות ואוכל לימי החג. באומן בכל שנה מתמודדים עם יותר ויותר מחסידי ברסלב וככה גם בגור, בעלזא, ויזניץ, ועוד גדולים אחרים. אבל בואו נעבור לקבוצות האחרות ונמצא כי לא עוד כמה מנינים אלא מספרים גדולים שמידי שנה הולכים וגודלים

חבל שאיננו מצליחים להקים מסגרת שבה כולם יוכלו לחוש בה שווים, אם זה היה קיים היינו חזקים פי מאה, אבל עד שזה יקרה, אז קודם כל ולפני הכל נברך על ההתרבות הכל כך גדולה בכל קהילות ישראל בלי יוצא מן הכלל, ויחד עם זאת מחליטים שאין עוד החרמות של קהילות כלשהן, ומי שהחרימו עד כה מעתה לא עוד, זכותם של כל קהילה וקבוצה לנהל את חייהם בעצמם

אבסודרד הוא לראות קבוצות שחיים בה בשלום ומחרימים אותם. קחו למשל את ויזניץ, בליל החג שלחו האדמורי"ם האחים כל אחד את בנו לאח לברך בשמו ברכת שנה טובה, אבל ב'המודיע' ממשיכים להחרים את קהילת ר' מנדלי. אם הם לא רבים ומכבדים זה את זה, אז מדוע ש'המודיע' יהיה הילד הרע. ואם גם 'המבשר' נוהג כך אז גם הם צריכים לתקן

הגיע הזמן שיכירו במציאות הקיום של כולם, ולפתוח בדף חדש, למען העתיד החינוכי והרוחני, ועל כולם בכך להביא לגאולה וישועה ונזכה לראות בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש

תגובה 1:

  1. כתבת:
    אבסודרד הוא לראות קבוצות שחיים בה בשלום ומחרימים אותם. קחו למשל את ויזניץ, בליל החג שלחו האדמורי"ם האחים כל אחד את בנו לאח לברך בשמו ברכת שנה טובה, אבל ב'המודיע' ממשיכים להחרים את קהילת ר' מנדלי. אם הם לא רבים ומכבדים זה את זה, אז מדוע ש'המודיע' יהיה הילד הרע. ואם גם 'המבשר' נוהג כך אז גם הם צריכים לתקן. ע"כ.

    וכאן מונחת שורש הבעיה. בעוד שכל אחד שולח את בנו אל אחיו, שכולם ידעו ושכולם ידברו. מאחורי הקלעים הוא מזהיר את המודיע מפני אזכרת שם האח.... והמודיע אכן נאלץ להיות הילד הרע. וזו רק דוגמא.

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.