דפים

יום שלישי, 28 באוגוסט 2012

משחקי הצביעות של ר' שמואל אויערבך מתי 'לכל אחד הגדול שלו' ומתי יש סמכות אחת

הנושא הזה מעיק עלי זה שנים, אף אחד לא רצה להבין את זה, סוף סוף הליטאים עושים לי את השירות הטוב ביותר, מוכיחים שכל מילה שכתבתי וזעקתי לפני עשרים ושלשים שנה היו אמת לאמיתה, ולא סתם אמת, הוכח כי הציבור החרדי חי בצביעות ואנוכיות, לא מתכוונים למה שאומרים, אומרים מפני שזה טוב להם באותו רגע. באותו מצב, אבל כשמדובר במי שקרובים אליהם, הכל מותר, שכחו מה שטענו וכתבו יום קודם לכן

היה זה כששלמה לורנץ יצא בהודעה כי 'לכל אחד הגדול שלו'. זה קרה לאחר ש'מועצת גדולי התורה' החליטה כי מחייבים רוטציה של חברי הכנסת, אף אחד לא יכהן יותר משתי קדנציות, שלמה לורנץ ומנחם פרוש לא רצו לקבל את ההחלטה הזו, אז הם החליטו להרוס את המושג של 'מועצת גדולי התורה' אין עוד דבר כזה שהשולחן הזה מחייב את כולם, את כל חלקי אגודת ישראל, אלא 'לכל אחד הגדול שלו' וכל אחד עושה על פי הוראת רבו, דבר שהיה מנוגד לאידיאה האגודאית לפיו בכל נושא ציבורי 'מועצת גדולי התורה' היא זו שמחליטה ואין דבר כזה 'לכל אחד הגדול שלו'

על רקע זה פרצה מלחמה פנימית של הרס ממש, זה הוביל שהרב שך פרש מ'מועצת גדולי התורה' מפני שלא קיבלו את דעתו שנגדה את דעת כמעט כולם כולל רוב רבני הליטאים שהצביעו בעד הרוטציה, דרדר את היהדות החרדית עד לכדי פילוג והתוצאות ידועות

אבל מה שמעניין היה, למרות שהרב שך נתן לגיטימציה למושג ש'לכל אחד הגדול שלו' כשהוא תפס את הענינים לידים הוא לחם בכל מי שסבר אחרת כולל מי שטען כי יש לו גדול משלו הסבור אחרת. לא רק הרב שך, מי שיעקוב אחר כל מה שהתחולל במשך השנים לא רק בזמן הרב שך גם בזמן הרב אלישיב לא איפשרו מצב כזה שלכל אחד הגדול שלו, אלא טענו כי כולם חייבים לקבל את הוראת הרב יוסף שלום אלישיב למרות שאלפי ליטאים היו מעדיפים את הרב שטיינמן

מי שיעבור על העיתונות הליטאית במשך כל השנים, הם תקפו את הספרדים את החסידים ואלפי ליטאים שעשו על פי הוראת גדוליהם שלהם, ביזו והשפילו אותם עד עפר, ומדוע מפני שלא קיבלו את דעת ה'גדול' הליטאי, ולמרות שהללו זעקו כי לכל אחד הגדול שלו

אני מבקש שמישהו יסביר לי, מדוע למנחם כרמל מותר היום לזעוק כי יש לו גדול משלו ואילו לספרדי אסור לזעוק כי הרב עובדיה יוסף הוא הגדול שלו. האם הטענה הזו משתנית על פי מי ששולט שם למעלה, כשזה לא כדאי לו אין דבר כזה לכל אחד הגדול שלו, וכשזה כדאי לו אז שוב 'לכל אחד הגדול שלו'

ועד להיכן מגיעה החוצפה תקראו את מכתבו של ר' שמואל אויערבך להרב שטיינמן לפיו הוא חייב לקבל את הוראות הרב אלישיב. מדוע? ממתי הרב שטיינמן הכריז כי הרב אלישיב הגדול שלו, הרב שטיינמן הוא גדול בפני עצמו, ומעולם לא קיבל על עצמו את מרות הרב אלישיב. ואם יטען ר' שמואל אויערבך כי כולם תחת מרות אחת של הרב אלשיב, אז מדוע עתה אין דבר כזה כולם תחת מרות אחת של הרב שטיינמן

הצביעות זועקת לשמים, ר' שמואל אויערבך במכתבו המחוצף להרב שטיינמן מוכיח שוב ושוב כי הוא צבוע, מפני  אם יש הנהגה אחת ואין דבר כזה לכל אחד הגדול שלו, אז מה נשתנה?

ועוד יותר, הרב אלישיב הנהיג בלי 'מועצת' הוא עשה הכל לבד, הרב שטיינמן עושה זאת עם 'מועצת' שפירושו סמכות הרבה יותר חזקה ורחבה

אם ר' שמואל אויערבך היה איש אמת הוא חייב היה לעצור את מנחם כרמל ולומר לו כי אין דבר כזה 'לכל אחד הגדול שלו'. בענינים ציבוריים יש סמכות אחת והיא הקובעת. אבל מה אפשר לעשות כרגע זה לא טוב לו. ולא אופתע אם - חלילה וחלילה - ר' שמואל אויערבך ינהיג את כלל הציבור הליטאי תראו ותשמעו איך שהוא יזעק כי אין דבר כזה 'לכל אחד הגדול שלו', כפי שעשה כשהוא שלט על הרב אלישיב

3 תגובות:

  1. מנחם פרוש לא רק יזם את המושג הזה, הוא הרחיב אותו.
    הוא בחר 'גדול' לפי העניין ורוח הזמן, ובדרכו כיום ממשיך בנו היקר.
    בטוחני שאזכה לראות ביום בו הוא יעזוב את ערלוי וסדיגורא (שגם איתם איני יודע כמה הוא אכן מתייעץ), או אז שאולזון (נאמן לדרכו) ישפוך את דמו כהוגן.
    אחחח...

    השבמחק
  2. מר שאולזון!! כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.. לא מבני ברק ולא מניורק... כל הכתוב לחיים בירושלים...

    השבמחק
  3. ההבדל בין כרמל לאויערבאך הוא, שכרמל לא שולל את שניהם אלא טוען שאני יש לי את הגדול שלי, אבל הקורח והלבן של ירושלים מבקש לעקור את הכל רק אני הגדול ולא השני

    השבמחק

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.