ובכל זאת כמה צימוקים מאותה תקופה, וראשית מה שכן כתבתי, כי ה'פני מנחם' אמר כי ה'בית ישראל' בא אליו לחלום וביקש ממנו שישמור על הבחורים שלו
ומה שלא כתבתי אז, בהלויה התנפלו על מכוניתו של הרבי, ולא נתנו לו לזוז, מי שיצא מן המכונית היה אז ר' יענקלה הרבי של היום והרביץ לבחורים ואברכים מי שהתנפלו על המכונית - זו היתה הפעם היחידה שראו אותו מרביץ, אבל זה היה לפני 24 שנה הרבה לפי שנהיה רבי
בשביל לראות את העמודים בגודל מקורי ויותר קריא תכנסו לבלוג אחר שלי ששמו 'היסטוריה חרדית': http://historyachareydit.blogspot.com/2012/08/blog-post_9.html
התחרפנת לגמרי ????
השבמחקעכשיו היארצייט של אותם הבחורים
מחקכאן אולי המקום להביא את המודעה המתנוססת בימים אלה בכוללים של גור:
השבמחקלכבוד עמלי התורה בשקידה ובטהרה
השלום והברכה
לקראת ימי בין הזמנים הבאים עלינו לטובה, אנו חשים צורך לעורר ולהזכיר לכל אחד מכם, את החשיבות והמחויבות של ניצול הזמן להתקדמות בלימוד התורה, ולחזרה ושינון, כדי שלא להגיע חלילה למצב של 'אם תעזבני יום יומים אעזבך'
(ספרי פ' עקב)
בימים אלו שישנם רבים שאופפת אותם ההרגשה שהזמן מבקש תפקידו לתת חופש ודרור לעצמם ומחפשים דרכים שונות למנוחה והרפיה, עלינו לזכור את אשר אמרו חז''ל (אבות פ''ו) 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה', ונאמנים עלינו דבריהם הקדושים באמונה שלימה שככל שהאדם מוסיף וקובע עיתים לתורה והוגה בה בכל עת, כך הוא נהיה משוחרר ללא עול ודאגות מטרדות שיגרת החיים המשתרגים על צווארם של כל בני אנוש, ואלו שמקדישים את חייהם קודש לתורה ולמעשים טובים אף אינם צריכים שמירה מפגעי הזמן כמאמרם ז''ל(ב''מ קח.) 'רבנן לא צריכי נטירותא'.
הבאת לחיים לכבוד היארצייט אהמחיה..
השבמחקאפשר לחשוב שהיה פה נסיון התאבדות חלילה.
מדובר היה בחניית ביניים בדרך חזרה לחצור,
מבית החיים בצפת.
ולא נסיון לויכוח כלל בין דעתם של שני המנהיגים באותה שעה.
אך הלא הפני מנחם - הראש ישיבה דאז, התריע וחזר והתריע שחלם מה שחלם וע"כ לא יסעו בשום אופן יותר ממה שאישר ? הדברים היו אז ידועים לכל !!!
מחקהיתה בזה המראת פיו וזלזול בהרגשותיו. [אינני אומר שהיה זה אסור. הוא לא היה אז הרבי של גור. אך ציינתי העובדה. לא להיתמם.]
הפני מנחם לא "טען שרימו אותו", אני אישית שמעתי ג"כ מהגורמים המוסמכים אז, "עוד 2 שבועות לפני שארע מה שארע" [לא כמו שהיום תמיד שומעים על רבי'ס שצופים מראש, רק לאחר שכבר ארע מה שארע אומרים לנו שכבר יומיים קודם צפו זאת ...] שהראש ישיבה - הפני מנחם סיפר באסיפת צוותות של חלק מישיבות גור או ישיבה אחת מגור, שחלם לפני כשנה חלום על הבית ישראל שתפס בזקנו ושאלו מדוע אינך שומר על הבחורים שלי? וע"כ ביקש שלא יסעו השנה לטיולים. וישיבת גור של ירושלים התחננו, וע"כ הסכים שרק יחליפו ישיבה עם ישיבת חצור ולא יצאו לטיולים. חד וחלק. ולא מניפולציות שכן רימו או לא רימו. הוא דיבר ברור!!!
השבמחקאך מכיון שכמה מצוות הישיבה נלחצו ע"י הבחורים, שאלו רב נוסף שאמר להם "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין", החליטו עקב לחץ הבחורים לצאת לגשר בנות יעקב. וההמשך ידוע.
כל דבר אחר זה מניפולציות של ...
ההוכחה הברורה לכך, הוא, כי יש היום הרבה מאוד שידעו על דברי הראש ישיבה - הפני מנחם, עוד קודם למה שאירע!!! זה לא היה סוד כפי שבהרבה מקומות עובדים הענינים שרק אחרי מה שקורה מתבשרים שהרבי שלהם כבר צפה זאת קודם.
יש לציין שאני זוכר שהיתה אז תמיהה על הפנ"מ, שאם חלם זאת לפני כשנה, מה נזכר עכשיו??? על כן הסתבר שהחלום היה כיסוי לידע ממקור אחר.
ליתר דיוק, ראש הישיבה דאז התיר להם לנסוע רק לקברי צדיקים בסביבה, אך לא לאף מקום נוסף. הוראת הגרפ"מ אלתר הפנמ"מ, היתה אז ידועה לכל צוותי ישיבות גור. אבל מה לעשות ש-2 מבכירי הישיבה ההיא היו משונאיו הגדולים. 1 מהם הספיק בינתיים להסתבך ולברוח לחו"ל.
מחקמי היה הרב הנוסף הנ"ל שחלק על הפני מנחם בענין החלום ואזהרותיו ? מתוך גור ?
מחקמפני הכבוד העדפתי בלי שמות
מחקהבחור קורניק שנטבע, היה בנו של ר' בונים קורניק ע"ה, ממדריכי האברכים בגור, וממשמשיו הבכירים של הבית ישראל מגור, איש צדיק וטוב לב.
השבמחקהפסיקו להתייחס לפטפטת ולקשקשת של שאולזון ותנו לו למכור תותים רקובים אלו לעצמו
השבמחקלמה כבודו לא מוחק תגובות מרגיזות כאלו: מוריד רמת הבלוג!!!
השבמחקאני משתדל מה שפחות למחוק, ההיפך, לתת למעוצבנים ומלאי מרירות להוציא מהבטן זה בריא, אם זה מרגיע אותם הרי שעשיתי דבר גדול
מחקכאשר אדם כותב כך הוא משפיל את עצמו ומוכיח כי אינו יכול לדבר ענינית. זה כלל גדול כשמישהו תוקף בצורה שכזו מפני שאין לו מה לומר בהגיון. מי שיש לו מה לומר אומר ואדרבה מנסה להוכיח שאני לא צודק, עם אחד כזה אני אוהב להתווכח ואדרבה נראה מי צודק, מי שהספיק להכיר אותי יודע כי אני לא מאלה שעומד על כך שאני תמיד צודק. כשמשכנעים אותי שאני לא צודק אני אומר בפה מלא אנילא צודק, ואם בכל זאת ישנם מי שכותבים כך פירושם של דברים שאין להם מה לומר ענינית
אם מותר לי לענות ולהגיב לכבודו, לא מסכים עם ההנחה הזאת: כבודו לא פתח אתר של מזבלה עירונית, לזה יש פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אם מישהו זורק על חליפתו איזה חתיכת זבל, כבודו לא ילך לכל מקום ובכל מקום עם החליפה המלוכלכת בזבל, אני מבין מה כבודו אומר אבל מכאן ועד גמ"ח מזבלה יש הבדל גדול... ומתנצל על חוצפתי להכניס את האף איפה שלא מבקשים לי...
מחק"כאשר אדם כותב כך הוא משפיל את עצמו ומוכיח כי אינו יכול לדבר ענינית. זה כלל גדול כשמישהו תוקף בצורה שכזו מפני שאין לו מה לומר בהגיון", עכ"ל של שאולזון.
מחקרק רציתי להעיר שלאור דבריך, חצי מהכתבות שלך לא ענייניות בעליל, שכן כל כתבה על המחבלים (לשם דוגמא) רוויה בשנה ונכתבת בעצבים ובכעס.
שים לב למה שאתה אומר!!
אדרבה למה שלא תחשוף מה באמת היה שם
השבמחקמי האשם ואם באמת יש קשר לרבי הנוכחי ולמחלוקת עם הפנ"מ.
אגב,שפרנוביץ ההוא זה אותו אחד מהמשמרת? או הועד למען טוהר המחנה או משהו כזה? והאם הוא נתן את הדין על כך בסוף? ומי היה השני?
יש לציין, מקרה נוסף בו הגרפ"מ - הפני מנחם, הוכיח מנהיגות אחריות שמיימית נדירה וחזון נפלא עוד קודם נשיאותו: בימים טרום מלחמת המפרץ - תשנ"א, ובמשך ימי המלחמה, שלקח אחריות והודיע "קבל עם ועדה" ["מהיחידים שלא עשה זאת בסתר" - באופן שיוכל אח"כ לתרץ ולהתחמק], שאין לחשוש והוא לוקח על עצמו אחריות שלא לסגור אף ישיבה - גם בגוש דן, ולא צריך לקחת מסכות אב"כ ולא לאטום החדרים.
השבמחקהחידוש הוא האחריות העצומה דהיתה בכך על אלפי חסידי גור [ומאות משפחות בגוש דן] בזמן שנפלו שם טילים לא הרחק.
ועיקר החידוש בכך שאמר זאת שוב ושוב בקול צלול במקומות ציבוריים לעיני קהל רב ועדה, לא באופן חסוי או מגומגם שאיתו יוכל אח"כ להתכחש או ...
כמו"כ אז כלל לא היה רבי, רק ריחם על לחץ הציבור.
כמוסן יש להזכיר את הרבי מלובביץ' שגם הוא יצא אז בתקיפות ופרסום, אך היה אז כבר שנים רבות מנהיג בישראל, להבדיל מהפני מנחם מגור אז.
חיים יש לך טעות. הרבי של היום הרביץ בעת דחיפת ונידנודי המכונית של אביו הלב שמחה בהלווית ר' אריה אלטר זצ"ל בן הפני מנחם, ולא בלווית ה 4 בחורים. בעיני ראיתי.
השבמחקואם זכרוני אינו מטעה, הלב שמחה הגיע בפתאומיות ללוית ה 4 בחורים בהר הזיתים, ושם לא היה קהל כ"כ גדול.
ביררתי ואתה צודק, זה היה בהלוויית הבן של הפני מנחם
מחק"ביררתי ואתה צודק". אהבתי!
מחקאוהה יש לך הזדמנות נוספת להעלות את סיפור ההרבצות ביא"צ של ר' ארי' בחוה"מ סוכות.. 2 ציפורים
מחקביקשת אז תקבל:
מחקכשהלב שמחה חזר לאחר אשפוזו לאחר הניתוח בשלהי תשמ"ה, אז לא דחפו כלל, רק רצו כמה בחורים ואברכים אחרי המכונית כדי לחזות בפני הלב שמחה שכבר התגעגעו אליו, ואז ברחוב ליד הבית יצא מהמכונית האדמו"ר שליט"א להניסם, והחל להפליק על ימין ועל שמאל בכעס רב כשהוא רץ כמו בחור צעיר, למען כבוד אביו ז"ל
שאולזון, תענה בכנות:
מחקבשביל מה הבאת את הסיפור הזה אם לא ללכלך את האדמו"ר מגור???
(שאגב, וכאן לא יעזור לך ולשונאים של גור כלום, האדמו"ר הנוכחי הוא מלך כבר יותר מ-16 שנים וימשיך כך בעז"ה לאורך ימים ושנים. זה לא כמו ר' שמואל אויערבך שאתה מנסה להקטינו ולמחקו ולא כמו כל בן אדמו"ר כזה או אחר שאולי תצליח ללכלך אותו בכתבות ולהוציא לו שם רע. האדמו"ר שליט"א כבר מולך ואין סיכוי אפסי בעולם שמישהו יצליח לערער על כסאו ולקחת את זה ממנו).
אז שוב, לטענת שכל הכתבות אובייקטיביות לחלוטין, למה הבאת את זה אם לא ללכלך??
צר לי שאתה מסתכל על הדברים בעיניים לא נכונות
מחקלולא היה היארצייט השבוע זה לא היה עולה כלל
ואחזור שוב ושוב, תלמדו לקרא אותי נכון, אני אוהב כל יהודי בלי יוצא מן הכלל אפילו את שמואל אויערבך - ובודאי תצחק - כן, אתה לא מכיר אותי. אני עושה את מלאכתי מלאכת קודש, אני מסוגל לרדת על מישהו ודקה אחר כך לחבקו ולנשקו מפני שאין קשר בין מה שאני כותב ליחסי אליו
הרבי מגור עומד בראש פירמידה, וכפי שתבין שאי אפשר להתעלם מאובמה נשיא ארצות הברית או מכל מלך אחר, כך אי אפשר להתעלם ממנו. אם הוא רוצה להיות נסתר הוא לקח על עצמו תפקיד שאי אפשר שם להתחבא, אני כותב ממה שקורה עמו מפני שזה מה שמעניין את הציבור והוא לא יכול לומר איני רוצה שהציבור יידע. ברגע שהוא הסכים וקיבל על עצמו להיות רבי שפירושו מלך, אז ככה זה בכל מלוכה כל ילד שואל מה שלום המלך
א. לא התכוונתי לשאול למה הבאת את כל הכתבה, זה הבנתי (ואין בכך כל פסול). התכוונתי לשאול למה הבאת את התגובה שבה סיפרת כי האדמו"ר הנוכחי הרביץ ו"הפליק" אפילו שלא היו דחיפות ואז ליטפת את זה כביכול זה היה לכבוד אביו. הרי הסיפור (אם היה או שלא) לא מוסיף כבוד, והידע הנשפך ממנו "ממש חשוב". אז למה הבאת את זה? מה טוב בזה שיידעו את זה?
מחקב. "הוא לא יכול לומר איני רוצה שהציבור יידע". מאיפה לך להחליט מה רבי או רב יכול להחליט ומה לא? וכי אתה מחליט? וכי זה שהציבור דורש לדעת (וגם לא כולם אלא שוליים שמחפשים סיפורים פיקנטיים) זה מחייב אדמו"ר כלשהוא לספר? ואת"ל שכן, אז להוי ידוע לך ש-100% מגור אינם דורשים ולא דרשו מעולם מ האדמו"ר הנוכחי או מהקודמים לו שיספרו מה נעשה עמם מאחורי הקלעים(וגם אלו המתנגדים לו אינם דורשים ממנו לספר אלא רוצים אולי שינוי, אבל לא שיחשוף מה נעשה עמו בכל רגע נתון). אחת הפריבילגיות הבודדות שיש לאדמו"ר היא, כי מה שלא התפרסם [בד"כ מעט מאוד] מהנעשה עמו בכל ימיו, גם לא יוודע לאף אחד. ואת"ל שהאדמו"ר מגור עומד בראש כלל ישראל והכלל-גם אם לא גור-דורשים זאת, הרי הכלל עובד כבר שנים להעיף אותו מראשות ההנהגה הכללית וע"כ אין לו זכות לדרוש ממנו מאומה.
בבקשה, תן תשובה כנה ולא מתחמקת ומרוחה!
א. מדובר בפיקנטריה, ואדרבה הוא עשה זאת למען כבוד אביו התנפלו על המכונית לא נתנו לנסוע, אז למה לא, זה נהוג כך בגור ואין בזה כל בזיון. ההיפך, מבחינת גור מדובר במשהו מכובד
מחקב. אם גור היהה עם לבדד ישכון ולא מתערבת בעניני הכלל, הייתי מכבד אותם ולא עוסק בהם. אבל המציאות היא, שהם מתערבים בכל פרט בחיים הציבוריים לא מוותרים על כלום, אז אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלימה.
אף אחד לא מעיף את הרבי מגור מההנהגה. על גור יש כעס בציבור בשל מעשים לא חכמים וחלקם אלימים אבל לא יותר מזה. אם היו מתנהגים כמו שצריך אף אחד לא היה כועס עליהם.
תקח אותי, אני הייתי מעריץ גדול של גור ושל הרבי הזה עד לשנים האחרונות כשהחלו לעשות צעדים לא חכמים. למרות שאני לא שייך לאף קבוצה או סיעה ויכול לחיות עם כולם, סלדתי מההתנהגות האלימה ומצעדים היכן שהשתמשו בכח ולא במח, מפני שזה לא מתאים לגור. ראשי גור היו אנשים עם ראשים טובים, גם ולמרות שתמיד היתה שם אלימות אבל החכמה היתה סמלם. משום מה בחצי העשור האחרון זה לא כך וחבל
בעשור וחצי, לא חצי עשור.
מחקלאחר שקראתי שוב את דבריך
מחקא. אני מסנן, משום כבודו של הרבי מגור, אבל בשביל להוכיח לך שאני מסנן עלה בזכרוני מקרה אחר בו השתולל פיזית בביהמ"ד באחד החגים הגדולים בקומה מסויימת בביהמ"ד הישן של גור [לפני הנהגתו]. אינני רוצה לפרט יותר, אך אתה כחסיד גור וודאי יודע למה כוונתי. נמנעתי מלכתוב זאת כי אז לא היה לזה הסבר מניח הדעת ולא היה זה מכובד. מה שאין כן במקרים הקודמים
ב. אני מכיר חסידי גור שחשוב להם להכיר את הנגזר מאופיים של מנהיגיהם, לא כדי להשמיצם אלא כדי לדעת איך להתנהג עימם וממה להיזהר אצלם, מה לומר ומה לא. היכן ניתן להסתדר והיכן זה מסוכן. ידוע לכל בר בי רב שזה מועיל בהתנהלות מולם. וכבר כתב החזון איש שמצוה לידע את אפים של גדולי התורה
בענין חשיפת סודותיהם: אולי אין זה חובת המנהיגים לחשוף, אך החסידים ועל כל פנים חלקו הגדול משתוקקים לדעת כל פיסת מידע על כל פנים על מצב בריאות מנהיגיהם. זה טבע סביר ומסתבר, ו-2 הצדדים צודקים בזה, גם הרבי וגם החסידים. תבין, הלא הרבי הוא איש שקשור ומשפיע על חייהם של חסידיו ובמדה מסויימת על הציבור החרדי [ולעתים אף הכללי]
בענין דבריך שהציבור מנסה להוריד את הרבי מגור מהשפעתו: בעבר הלא רחוק זה לא היה נכון. בשנים האחרונות, סר חינו אצל חלק מהציבור, לא באשמתו אלא באשמת פעולות של עסקני גור. ומכיון שיש לו ציבור ענק, והוא עדיין משפיע רבות בעקיפין, וגם מסוגל לחזור להנהגת הציבור החרדי - מטעם הקהילה הגדולה מספרית - כן ירבו, זכות הציבור לדעת עליו יותר
חבל.. בשביל כזה סיפור היית צריך לתת פוסט נפרד עם כותרת עסיסית שהייתה מביאה לפחות עוד 50 תגובות.
השבמחקכפי שכתבתי לעיל, הסיפור עם המכות היה בלויית הגה"ח ר' אריה זצ"ל בן הפני מנחם.
השבמחקבעיני ראיתי זאת. וכך היה מעשה:
רח' מלכי ישראל היה מלא ודחוס באנשים. ואז נפתח שער החצר שבה היתה המכונית (הפז'ו הלבנה של פתחיה). הלחץ ליד השער היה עצום והמכונית לא יכלה לצאת. לאחר זמן מה של נסיונות שוא, יצאו משני צידי המכונית מרדכי זוננפלד ומתי רוט, והחלו פשוט לפלס דרך בכח, כשמרדכי זוננפלד משתמש בידיו (זה היה עוד לפני התקף הלב....) ומתי רוט נעזר בכובעו.... (הוא היה אז בחור כמובן). וכך אט אט יצאה מכוניתו של הלב שמחה מהחניה ופנתה ימינה ברח' מלכי ישראל עם הפנים לכיון ככר השבת. שיירת המכוניות כללה את: רכב הח"ק, מכוניתו של הל"ש (שבה גם ישב אד"ש) מכוניתו של הפנ"מ ורכב המשפחה. (אולי אני טועה בסדר המכוניות). ההתקדמות ברח' מלכי ישראל היתה איטית במיוחד עקב הקהל הרב, והמרווח שנעשה עבור המכוניות משני צידי הכביש החל להצטמצם, כשהלחץ העיקרי מופנה לכיון מכוניתו של הל"ש. עד שבשלב מסוים המרחק הצמטצם ל - 0 והציבור נדחק על המכונית ממש. וכשנדחקים על מכונית משני צידיה, היא מתחילה להתנדנד.... וזה מה שקרה!! באותו הרגע יצא אד"ש מהמכונית (בקושי הצליח לצאת) ונופף בידיו לעבר הקהל, כשזה לא עזר הוא נופף באצבעו בצורת אזהרה (נו נו) ואז חצה את המכונית לצידה השני והחל להפליא בנדחקים.... איני יודע אם היו יותר מבודדים שקיבלו את מתת ידו, משום שממחזה כזה שלא רואים אף פעם כולם נבהלו.... ובתוך שניות מספר היה מרחק גדול בין הקהל למכונית.
בקיצור, זה היה מתבקש ונדרש. לא היתה ברירה אחרת.
אך היו הרבה מקרים נוספים בהם לא היה נדרש ולא מתבקש, בעיקר ע"י שלוחים ... הרבה דם יזע ודמעות.
השבמחקא. המכונית לא התנדנדה רק היו כאלו שניסו להציץ בכל זאת פנימה.
השבמחקב. הפני מנחם כלל לא ישב במכונית רק הלך ברחוב מלכי ישראל.
ג. תמיד רעדו מהרבי הנוכחי, כי היה ידוע כקפדן מאוד ואחד שלא מוותר למי שסומן אצלו.
אליך ישראל:
מחקנמנעתי עד עכשיו לשתף אתכם ב'ידע' שלי, מפני הכבוד שאני רוחש לרבי מגור, ומפני שאיני סבור שזה מוריד מגדלותו, כבר מצינו הרבה גדולים וענקי רוח שהיו חמי מזג. [אין זה סוד, שהאדמו"ר על אף שנראה רגוע ושקט, לעיתים מתפרץ ולא אוסיף מפני הכבוד - עפ"י רוב הוא שולח בסתר הוראות לביצוע, ולעתים גם לא בסתר. זה לא חסרון, מצאנו גדולים כאלו במשך כל הדורות, אין איש מושלם, אף לא בצדיקי אמת]
אך כיוון שיתכן שיהיו כאלו שאצלם זה נחשב לפגיעה, נמנעתי מלציין. אך מכיוון שאתם מציינים דברים לא מדוייקים, אני מוצא לחובה להעמידכם על טעותכם:
הרבי מגור הנוכחי [והוא לא היחיד בכך בין אדמור"י גור. לא ארחיב אם לא תאלצו אותי], זו לא הפעם הראשונה שהרביץ או קרוב לזה. כבר צויין כאן 2 מקרים: בהלווית בן הפנ"מ, ובשובו של אביו הלב שמחה לאחר הניתוח לביתו - שם לא היה שום דחיפות על הרכב
מקרים נוספים מארכיוני האישי: החמור שבהם, בראש השנה פעם - במעשה הידוע בפריצת הגלריה הקטנה בבית הכנסת הגדול של גור ברחוב רלב"ח, שם היה הרבה יותר מסתם הרבצה, הסיפור החל בתוך הבית כנסת, ועיקרו המשיך בקומה שמעליו. ואקצר.
מקרים נוספים קלים יותר: כשבאו אנשים לרחרח בביה"ח או סביבותיו כשאביו הלב שמחה היה מאושפז שם. ובכלל כשאנשים ניסו לדעת דברים שהיה 'אסור' לדעת על מצב הלב שמחה בשנות חוליו
מקרים נוספים שנעשו על ידי ילדיו בפניו, בצירוף כעס ותנועות שלו: למשל, בראש השנה בזמן הנהגת הפני מנחם, כשהרביצו לכהן ידוע שעמד בברכת כהנים בטעות עם הגב אליו. ובהר הזיתים ביא"צ
היו עוד מקרים, אך אמנע מלפרטם מפני הכבוד
אז הנה עוד אי דיוקים שלך. אתה כותב ממה ששמעת, כי לא היית נוכח. ואילו אני הייתי נוכח! הנה לדוגמא "פריצת הגלריה". אני הייתי שם! לא הייתה אפי' הכאה אחת, ולו מן הסיבה שהאדמור הנוכחי כלל לא עלה לשם! הוא שלח את בונים קורניק ז"ל להודיע לכל הבחורים שהוא רואה שם שיותר לא יכנסו לביהמ"ד. ובונם ז"ל בתבונתו עלה לגלריה וכיסה את עיניו בידיו וצעק לבחורים לברוח מהמקום ע"מ שלא יראה אותם....... והבחורים עזבו את שטח בית המדרש. הרבי הנוכחי כלל לא פגש בהם!
השבמחקאתה מדבר על מקרה אחר, שגם הוא מופיע בארכיוני, ואתה טועה, המקרה שבו אתה מדבר הוא כשהרבי הנוכחי התעצבן על הבחורים בגלריה של הבחורים - בשנים שאביו לא היה בריא - הוא כעס ואיים שיזרוק את מי ששם, בניגוד לדעת ובקשת ראש הישיבה שלהם - הפנ"מ ... לפי המופיע אצלי מאז, לא היה זה בחג רק בשבת רגילה
מחקאני מדבר על מעשה אחר, שהיה בראש השנה בירושלים, והרבי שליט"א - בשנות מחלתו של אביו ז"ל - ראה משהו בגלריה "הקטנה" - לא הגלריה של הבחורים. אינני מכיר את הבית כנסת שלכם כ"כ, אך כך רשום אצלי, - שהכעיסו מאוד, ואז גם בבית הכנסת החל לרתוח, אך בעיקר כשעלה אישית למעלה באמצע התפילה, ושם היה הרבה יותר מסתם "הרבצה". אקווה שלא תאלצני לפרט יותר, כי צינזרתי את רוב המעשה, כי אחרי הכל אני מעריכו אישית, וסבור שאין זה סתירה כללית למעלתו
לא רק הבחורים מ"ישיבה לצעירים" הגיעו לרחוץ בירדן (דרך אגב עם כל הבגדים כמובן) גם ישיבת חצור שהייתי מתלמידיה הגיעו זמן קצר אחריהם . למזלינו הגענו אחריהם ולא נתנו לנו להכנס כי כבר קרה האסון . עמדנו שם למעלה באוטובוסים וצפינו בכאב במתרחש למטה בעזרת משקפות למי שהיה . כך שמן הראוי לדייק ולא לומר שרק ישיבה אחת הלכה לטייל למרות האיסור . אנחנו כמעט היינו באותו מצב שלהם . מי שאחראים בוודאות לאסון הנורא ההוא הם (ולו משום בגלל שלא דאגו לאמצעי הצלה מינימליים בטיול שכזה למשל חובש וכו') י.מ. שפרונוביץ ודוד קוז'ליק שעל שניהם יש הרבה מה לספר ואיכמ"ל .
השבמחק