כמה מן היושבים ראשונה במלכות בסיומי הש"ס לומדים 'דף היומי' ועד להיכן מרחיקה חוצפתם של מארגני הכינוסים?

אנו כבר לאחר הסיומים עתה הגיע הזמן לחשבון נפש, האם מי שמדברים גבוהה מחשיבות לימוד 'הדף היומי' אכן לומדים 'דף היומי' או שהם מדברים הרבה אבל רוצים שאחרים ילמדו לא הם. אני יודע שהם עסוקים מאוד. ראשי הישיבות עסוקים עם השיעורים הקבועים בישיבה, ולעסקנים אין זמן. אבל האם אכן מתאים ונכון להציב בפני הקהל את מי שאינם לומדים 'דף היומי' או שמא על הבמה במרכז היו הפעם צריכים לשבת אלו שאומרים את השיעורים אלו שכבר סיימו כמה מחזורים

הגיע הזמן לומר את האמת כמות שהיא לאותם אלו שמדברים גבוהה. ישנם מגידי שיעורים שמסרו נפשם שנים רבות על אמירת שיעורים כאלו. אתן לכם דוגמא את מורי ורבי אלופי ומיודעי רבי שמחה עלבערג זצ"ל יו"ר 'אגודת הרבנים'  שבמשך 11 שנותיו האחרונים לא משה ידי מתוך ידו יום יום שימשתי אותו ולמדנו יחדיו. הוא היה אומר כל יום שיעור ב'דף היומי' במשך שנים רבות בבית הכנסת של אגודת ישראל בבורו פארק, האם אי פעם הושיבו אותו ראשונה להציגו כמי שהוא סמל 'הדף היומי', או שבמרכז הושיבו עסקנים שבקושי פותחים דף גמרא ורבנים שהפוליטיקה הפנימית חייבה ומחייבת להושיבם קדימה למרות שמדובר בנושא שאין להם דבר עמו

אין לי דבר וחצי דבר נגד אותם ראשי הישיבות כמו ראשי ישיבות פילדלפיה וחיים ברלין המכבדים אותם בכל אירוע לשבת בשולחן המרכזי, אבל האם הם לומדים 'דף היומי' האם הם מטיפים לתלמידיהם ללמוד 'דף היומי'? בהחלט שלא, אותו דבר עם הרבנים בארץ ישראל, מה יש לר' שמואל אויערבך ולעוד כמה ראשי ישיבות  עם 'הדף היומי'. הם מטיפים ללמוד עיון וגם באשר לסדר בקיאות לומדים הבחורים והאברכים מסכת מסויימת אבל לא על פי סדר 'הדף היומי', מדוע שהם באירוע הזה שהוא אחד לשבע וחצי שנים לא יפנו את מקומם במרכז לכמה מגידי שיעורים ותיקים מי שעשרות שנים אומרים שיעורים כאלו שהם הסמל ללימוד 'הדף היומי'.

החוצפה היא כל כך גדולה, שמי שלמד 'דף היומי' בקושי יכל להשיג כרטיס. היו כאלו שעם פרוטקציה סידרו להם כרטיסים. ומי שמעולם לא למדו 'דף היומי' קיבלו ראשונים כרטיסים. הם אלו שחגגו. נכון, הם טוענים כי הם שמחים בשמחת אלו שלמדו, אבל קצת כבוד לבעל השמחה הוא זה שצריך לרקוד ולא אלו שרק באים להשתתף בשמחתו

אם היה צדק, אם היו מתכוונים לאמת, במרכז אירוע כזה היו מושיבים את בעלי השמחה, את וותיקי הלומדים, היו מסדרים במה מיוחדת לאלו שסיימו כמה מחזורים, אחד או שניים מהם היו נואמים, לכמה מהם היו מעניקים איזה מזכרת זכרון, לא כל כך בשבילהם כמו להראות כי הכינוס הוא למען אותם מי שלומדים ואת זה לא ראינו

כן, חלוקת הכבוד היה על פי קהילות על פי חשבון פוליטי, אפילו סדר הישיבה היה פוליטי אחד לכל מפלגה וסיעה, אבל אין לזה דבר וחצי דבר עם 'הדף היומי'