אבל זה כעשרים שנה שישנן ישיבות שדוקא באלול שמחה וששון, הם מסבירים זאת, שהייצר הרע מגיע תמיד באלול לישיבה ללבות את היצרים. קחו למשל את פונוביז' זה כבר מסורת של שנים שבאלול מכים המחבלים את השונאים, המשטרה מגיעה, ובקיצור שמח
אבל השנה לא יצטרכו עוד את פונוביז', המחבלים הכינו לנו מלחמה כלל עולמית בכל ישיבה יכו הפעם זה בזה, גם אם לא יהיה זה בידיים אז במילים, כאשר הבחורים נאלצים להתמודד עם שאלה מאוד מביכה, של מה אתה, מחבל או שונא
ר' דן סגל השקיע מאמצים רבים בחודש האחרון שמטרתו היתה שניים.ראשית להרגיע את המחלוקת ב'דגל התורה' אבל משהו שהרבה יותר חשוב לו, שבאלול לא יעסקו במחלוקת אלא בלימוד התורה והמוסר. הרב שטיינמן אמר לו כי מצידו אפשר הכל לסיים עד אלול, ואדרבה, שאלול יוקדש כולו ללימוד והתחזקות, ואילו ר ' שמואל אויערבך אמר לו, כי עיתון זה קודש הקדשים וכי ישנם כמה דברים שהם לפני 'אלול', ולדוגמא, חיזוקו של 'הפלס' חשוב והוא עומד מעל הכל, מפני שמדובר בפיקוח נפש
איך יראה אלול השנה, רגוע, או שמנחם כרמל מכין לנו הצגה גדולה. לכאורה אנו כבר לאחר המלחמה הגדולה, עכשיו אפשר לשבת קצת בשקט לפחות עד אחר יום הכיפורים ויותר טוב עד אחרי הושענא רבה. אבל לא נראה כי הדם המחבלי מסוגל לוותר על 40 ימי מלחמה, ולכן אין לנו אלא לקוות ולהתפלל במשך ה-40 יום הקרובים שלא יהיה על מה לכתוב, שיהיה כל כך שקט שניאלץ לעסוק בלהסביר את המשמעות של אלול בעולם הליטאי, ואיך מתכוננים החסידים לראש השנה ויום כיפור ומדוע למשל בחב"ד אלול מתחיל במוצאי יום כיפור כדברי הרבי הרש"ב
הדבר כמובן בידי ר' שמואל אויערבך הוא היחיד היכול להבטיח שקט, אם יורה לאנשיו להסתגר בבונקרים עד לאחר הושענא רבה, ואחרי זה שוב למלחמה, כי בלי זה אינם יכולים. כדבריהם, הרב שך אמר להם כי רק מלחמות מחזיק את היהדות וכי תמיד צריך לדאוג שתהיה איזו מלחמה. זה ההסבר של המחבלים מדוע הם כל הזמן נלחמים מפני שזה היסוד מלחמה ומחלוקת, בלעדיה אין קיום ואין עתיד