לכבוד
הר' חיים שאולזון
שלום וברכה!
בשבוע
שעבר נחשפתי במקרה לאתר בעולמם של חרדים, וגילתי להפתעתי לראשונה, אתר
איכותי שמתעסק בבעיות החמורות שעובר ציבור הבני תורה, בעיקר מאז שחלה מרן
הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
אני רוצה לברך אותך על היוזמה והתעוזה, ובפרט שכיום רבים מהציבור התוודעו לחומרת הדברים שקרו.
ראיתי
שאתה עוסק רבות בנעשה בישיבת פונוביז' והרב שך, ואין ספק שהציבור קיבל מידע
רב, אך אני חושב שיש ביכולתי להוסיף רבות כהנה וכהנה, דווקא מהכיוון השני
של בני ברק מהגבעה השנייה ששם שוכנת ישיבת סלבודקא.
למי שאינו יודע הן ישיבת פונוביז' והן ישיבת סלבודקא בנויים על גבעות כל אחד בקצה אחר של העיר בני ברק.
זה
לא סוד שראשי הישיבה בסלבודקא, גם סבלו מנחת זרועו של הגאון הרב שך זצ"ל.
רק בגלל שפסלו את שיטתו והזהירו ששיטתו בהפיכת ציבור בני הישיבות למפלגה עם
עיתון וכוחניות יביא בסופו של דבר לחורבן גדול, ולצערנו הם צדקו.
אפשר
לספר בלי סוף כיצד הרב שך הפריע לישיבה בתקציבים, רדף את ראשי הישיבה,
חיבל בכל מה שרק יכול היה כדי להפריע להתפתחותה של הישיבה. רק על אותם
רדיפות אפשר להדפיס ספר שלם, אבל לא באתי לדבר על כך כי באמת צריך ספר שלם
לתאר את הסבל והיגון שעברנו בסלבודקא.
מה
שאני כן רוצה להביא כאן זה קטע מבהיל ממכתבו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א
שהזהיר את ראשי המחבלים מהמצב לשם הם דרדרו את ציבור בני התורה. כאשר
קוראים את מכתבו של רבנו מרן הגר"ד שליט"א, זה נראה לא מציאותי, אבל היום
לאחר מה שעברנו בחודשים האחרונים, רואים שדבריו של ראש הישיבה היו בבחינת
נבואה או יותר נכון בבחינת חכם עדיף מנביא.
ואני מצטט ממכתבו לר' שמואל דויטש " במקום
ציבור תורני נעלה ומרומם ניהפך לציבור אלים וחשוף זרוע מלחמה כדי לטרוף
זרוע אף קודקוד של כל מי שמצר את צעדנו או שאינו נושא חן בעינינו?".
אני
חושב שאין מה להוסיף על אותו קטע מתוך מכתב נוקב עד תהומות, וכמי שהיה עד
נאמן לכמה וכמה שיחות שניהל הגר"ד שליט"א, אני יכול להעיד שהוא ראה ברב שך
סרטן בתוך ציבור הבני תורה ולא הפסיק לכאוב ולדאוג על החורבן שהרב שך גורם
לציבור הבני תורה, והתריע וזעק אך לצערנו קולו של רבינו היה קול קורא
במדבר.
לשמחתנו מרן הגר"ד לא סבל כפי שסבל מנחת זרועו הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל
ובנו ר' בערל שליט"א, כי בכל זאת לר' דב לא היה קשר איתו, אבל כמה שיכול
היה הרב שך להזיק לישיבת סלבודקא הוא עשה, והכי מרגיז שעוד הם אומרים שהרב
שך בנה את עולם התורה. רק בעקבתא דמשיחא אפשר היה לקחת אחד שבדורות
כתיקונם הוא היה מוקעה תחת השמש וגדולי ישראל היו מנדים אותו ומטילי עליו
גזירת נח"ש, ואצלנו הוא נהפך לרשכבה"ג.
כך נראה דור יתום.
אקווה שתפרסמו את מכתבי בבחינת תיכתב זאת לדור אחרון
ישראל יהודה כ.
עיר התורה בני ברק
חזק וברוך כל הכבוד על האומץ.
השבמחקאפשר לעשות אצלך מסיבות סיום הדרן עלך תלמיד ישיבת פונוביז והתחלת מסכת תלמיד ישיבת סלבודקא ומי הם המרנן ורבנן כאן? דרך אגב הג"ר דוב לנדוי הוא ראש הכולל של סלבודקא כמדומני
השבמחקאולי ניתן להעלות כאן להורדה את מכתבו / מכתביו המפורסמים של ר' דב לנדא על "יתד" וכו' ?? זה מיוחד, עינו הצופיה.
השבמחקעל פי בקשתך אני מביא את המכתב אבל אני נאלץ לחלק אותו לשתיים מפני שבתגובות אי אפשר להעלות יותר מ-4096 תווים
השבמחקבס"ד כ' כסלו תשמ"ט
למעכ"ת מכובדי הגאון ר' שמואל דויטש שליט"א.
שוכט"ס.
אני מצטער כי עלי להסב עגמ"נ לכבודו בדברי הבאים. אך כמדו' שבנידון זה חל הכלל הנודע "ההכרח לא יגונה", ובמלוא מובנו, ואקוה כי כב' יבין לרוחי וידונני לכ"ז.
ותוכן הדברים ושרשם הוא הבחירות המעותדות לבוא לעירי' פה בעירנו ב"ב. והנה בשוחחנו בירושלים נגעה השיחה גם בנושא זה ועל דא בלבד קאתינא השתא.
ידע כב' כי אם יוחלט כעת עוד פעם לצאת כאן בעירנו לרשימה נפרדת לעירי' אז המצב יהא כזה, ח"ו, שמערכת הבחירות האחרונה לכנסת שהיתה כאן תהא כשחוק לגבי מה שצפוי - בל אפתח פי לשטן - במערכת הבחירות המעותדת הזו.
ואומר עוד גלויות, ובאופן כללי ונחרץ. אינני מבין בכלל את כל הגישה הזו הגורסת כי על עולם התורה להיות תקיף וחזק ולוחם, היודע להגן על זכויותיו בתוקף, ויודע להשיב מלחמה השערה, ואוי לו למי שבא להצר צעדיו ולמנוע דבר - המגיע לו - בעדו.
לא! לא זו צורתו הראוי' והנכונה של עולם התורה. הוא אף פעם לא הי' כך בעבר, ואין זו הצורה שיש ל"הלבישו" בהווה ולהבא!
עולם התורה לפי מיטב הכרתי, והכרת אחי ורעי, חייב להיות רוחני, נעלה ועדין, צנוע ומצטנע, ולא המוני ותוקפני, מופיע ומתבלט, לוחם ואלים! לא!
וכל זה אף במחיר הפסדים, ויהיו אפילו מאת מונים יותר מההפסדים הצפוים לנו אם לא נהא תקיפים תוקפניים ואלימים כיריבינו ומתנגדינו.
אנחנו לא נלך להתאבד – מבחינת כל המהות הרוחנית העצמית שלנו - כדי להשיג עוד ועוד הישגים פה ושם, לתקן עוולות הנגרמות לנו, ולקבל את כל מה שמגיע באמת לנו, וכל זה במחיר התאבדות רוחנית ומהותית. לא נעשה זאת גם למען הוריד את הרב החבד"י וראש העיר הגוראי מכסאותיהם, או אפילו כדי לחזק את "שארית ישראל". כן, אפילו לשם כך לא כדאי להתאבד!
מה באמת סבורים: האם אכן, באמת, כדאי לשם כך, לשם כל זאת, להשחית את הנשמות, ולהורידינו, אותנו ואת בנינו ובנותינו, לדיוטות תחתונות כ"כ מבחינת ערכיות מוסרית ונפשית, להסתאבות חברתית ופרטית מבחינת התנהגות יהודית ותורתית.
והעיקר – הוא רק "לנצח"! רק זה העיקר, והשאר הוא חסר משמעות לגביו לגמרי, האכן כן הוא?!
האם באמת כדאי לשם כך להכניס את כולנו לקלחת גיהינומית זו של מלחמות ומריבות נוראות, ושל חרב איש ברעהו?!
האם בזה נחנך את ילדינו, ונשחית את כל עולמינו עולם התורה, על שנאה ואויבות על אלימות ותוקפנות, על אנחנו עוד "נראה להם" לכל מי שמפריע לנו, או אף, אינו צועד עמנו בדרך מלחמתינו?
הזאת תהא צורתו הרוחנית של עולם התורה בדור הבא, ובמקום ציבור תורני נעלה ומרומם, ניהפך לציבור אלים וחשוף זרוע מלחמה – כדי לטרוף זרוע אף קדקוד של כל מי שמצר צעדינו או שאינו נושא חן בעינינו?
ומה אאריך עוד בדברים והרי הכל כ"כ גלוי פשוט ומובן. ואין צריך לפנים אך צריך לבפנים. למעשים ופעולות, ובמרץ ותושי'. אחת היא המוטלת עלינו בשטח זה כיום. לפעול בהחלטיות, בחכמה ובתבונה, ובכל האמצעים הנאותים והראויים, למען הקמת רשימה משותפת אחת של כל החרדים פה ב"ב לבחירות לעירי', מתנגדים וחסידים, ליטאים וגוראים, ויז'ניצאים וכו', ויהא אפילו דבר זה כרוך בויתורים בלתי נעימים, ואף מכאיבים, כהנה וכהנה, הכל כדאי, ובלבד כדי להגיע למטרה הכרחית זו שהיא ממש בציפור נפשינו, נפש עולם התורה פה ב"ב.
מחקאינני יודע מה ליעץ לכבודו בזה אך בודאי הוא יודע היטב את המצב מבפנים ומבחוץ, ועכ"פ יותר טוב ממני, ואת אשר ניתן לעשות למען המטרה החיונית הנ"ל, למען הקמת רשימה מאוחדת, וכאמור, אשר בזה תלוי' כל הצלתינו מרדת לשחת המחלוקת והמלחמה וכל הכרוך בהם.
ואוסיף עוד:
חש אני ומרגיש כנחוש בהחלטתי שהחלטתי, בל"נ, שאם בכ"ז תתקבל ההחלטה האומללה לצאת ברשימה נפרדת, לפעול בענין מבחינתי, וככל רק אשר יהא בידי, ועם חברים לדעה [אשר ברור לי כי רבים רבים המה, ואף אותם שעדיין לעת עתה אינם מוכנים להביע דעתם בפומבי ובברירות], והדברים כמובן ייאמרו ויעשו באופני הסברה ונימוק שיכליים ורגשיים, מאוזנים ונאותים, מהוגנים והגיוניים, ייאמרו ויושמעו בע"פ ובכתב, ביחיד וברבים, כמתאים וכנדרש.
ובודאי – אחשוב עוד – כי אזי, מצב מחודש זה, שמתוך עולם התורה, מאיזה מקום שהוא – יהא אשר יהא – ואולי מכמה מקומות, תצא קריאה המנוגדת והמתנגדת – בטיעון הגיוני ורגשי – לדרך הנקוטה כעת הסבורה שרק כך, שרק על המלחמה ואי הויתור מושתת עולמינו, מצב קיומן של דעות מוגדר וקיים זה, שלא ירתע מכל מהביע את דעתו בכל הנ"ל [אם למרות הכל תתקבל ההחלטה הבלתי מתפשרת בשום אופן על קיום רשימה נפרדת לבחירות לעירי' פה] בבהירות ובהחלטיות לא יסב כ"כ נחת – ואולי גרוע מזה – לכל הסבורים כי אין דעת ופה וכתב לאותם בעולם התורה המשוכנעים בכל ליבם ועומק הכרתם, כי הדרך הנקוטה בזה אינה הדרך הנכונה. לא. לא ולא!
יש עוד להאריך בכ"ז, אך לא זה המקום. אולם סבורני ומשוכנע אני כי עיקרי הדברים ברורים ומחוורים למעכ"ת, ואין צורך לפרט למבינים.
ואוסיף בזה עוד ב' דברים:
א. מכתב זה נכתב בלא שנתיעצתי מקודם אודות כתיבתו עם זולתי, אלא כולו מיזמתי ומחשבתי בלבד.
ב. לא איכפת לי, ואדרבה אשמח (עד כמה שניתן לשמוח בהקשר דברים עגום ומדכא זה) אם יראנו מר למכתבי לכל אשר יחשוב לנחוץ להראותו. ואקוה שישא עמו רק תוצאות חיים ופרי אמת, ואך טוב וחסד, שלום ושלות השקט יבואו לכולנו בעקבותיו ובעקבות כל פעלי העושים והמעשים למען השלום. אכי"ר.
בברכה דוש"ת דוב לנדו
הוספה:
אקוה כי בעקבות הדברים הנ"ל לא יטענו נגדם טענות ידועות ברוח המוסכמות והמפורסמות. כגון: כבר הורה זקו. או, למשל: כך דעת תורה. או, אסור להתנגד אפי' בכי הוא זה לדעת גדולי הדור. או כל מיני חידושי הלכות שנתחדשו לאחרונה, וגם לא לאחרונה, בסוגית ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין וכיוצ"ב. ואם בכ"ז יטענוך, אומר רק זאת בלבד: כל אותם דברים טובים ונחמדים מוכרים לנו היטב ומאז ומתמיד. במחילה, לא היום נולדנו, ואיננו נערים וקטנים, לא מבחינת הגיל ולא מבחינת הכרתינו את הנושאים הללו לא מהיום ולא מאתמול. ובודאי ובודאי שלא עתה יאלפונו דעת ובינה בהם [וכבוד המאלפים במקומם מונח] במה שבוננו אותנו היטב היטב רבותינו הקדושים מצוקי ארץ אשר את מימיהם הנאמנים שתינו בצמאון, וממקור תורתם הנשגבה ותבונתם העמוקה והגות ליבם הטהור זכינו לשאוב כל חד לפום שיעורא דילי'. ודמותם הקדושה ואמרותיהם הנשגבות וקדושת הנהגתם הנפלאה, עוד גם כעת וכיום עומדים וניצבים כחיים לנגד עינינו,מלהיבים את רוחינו, תוססים ושוקקים בקרבינו, ומנווטים את דרך חיינו בתורה, באמונה, בקיום מצות, ובהשקפה תורנית בריאה ומלאה בהירה ויסודית. יבינו זאת כל אלה שלא זכו לכל זאת!
התכוונתי לצילום האותנטי, של המכתב, בוורד או פי.דיאף. כך שנראה מקורי.
מחקיש לי את זה בארכיון עוד מלפני יותר מעשרים שנה זה הופיע ב'פנים חדשות' הצילום עצמו, אין לי את זה ביד עכשיו, ובודאי שלא ביום ראשון בקיץ כשהמשרדים סגורים ואין לי מי שיחפש לך את זה
מחקאני רוצה לומר משהו.
השבמחקאתם המון מתווכחים על ההנהגה הנבונה והשקולה של ראש הישיבה הרב שטיינמן שליט''א ואלו דברי טעם בהחלט כל בר דעת מבין שזוהי הנהגה עם אחריות!
אבל אני ראיתי במדור הפשקוויל [רשות הרבים] האנונימי של יתד נאמן ביום שלישי האחרון ששם מרבים לנאץ את מי שלא נראה להם א. נגד עיתון משפחה בפירוש ונגד הרב אריה שהתראיין אליהם ואף מנסים להכחיש שהתראיין. ב. נגד קול ברמה ועלוני חב''ד שנקראו משיחיים וכו. ועוד דברי נאצה על שלל ארגונים שלא נראים להם. אז אחרי שהרב שטיינמן תפס את העיתון בגרון ראינו שינוי??????
לא ולא העיתון ממשיך בדיוק כמו שהיה שרק הגאון ראש הישיבה התווסף מרן לדעתי זהו השינוי היחידי.
האם נהיה תמימים לחשוב שאנשים שכותבים שנים בדעה ברורה במי להכנס פתאום שגליק יבוא הכל השתנה. ממש לא.
כמו שהאדמה שיש בה סלעים לא משנה מה תנסה להשקות בה לא תצמיח כלום כך הנסיונות לשנות יעלו בתוהו. זהו הציבור הליטאי במהותו ומזה הוא חי נושם ולכן הנהגת הרב שך הייתה כהנהגה העדיפה והמופלאה כי שורש ומהות הליטאים זה השנאה והזלזול ממי שאינו כמוך. וכמובן שזה נובע מחוסר ביטחון עצמי בדרך ומסיונריות לשמה דרכי ההטפה שלהם. וזאת האמת הציבור רוצה הנהגה של הרב שך אין להם חיים בלי המחלוקות!!!!!
איך יכול להיות שינוי כאשר אותם הכותבים ממשיכים לכתוב. ובכל זאת יש שינוי אדיר בעיתון לא עוד הלבנות והכפשות להרב שטיינמן. עד שסילקו את נתי גרוסמן כל שבוע הוא היה מכניס לו מהצד לועג לו או מספר איזה סיפור להוכיח אחרת ממנו, מאז אין את זה יותר
מחקאסור לשכוח שכל המאמץ שעשה הנגיד ר' שמעון גליק בענין הזה היה רק בשביל למנוע את הבזיונות השבועיים של רבו, ובזה הוא הצליח הבזיון הזה הפסיק