מדוע אני לא כותב על פרשה מזעזעת בגור - כמה מילים על מה שכותבים ועל מה שאסור לכתוב

כבר כמה ימים שאני מוצף באימיילים ממי שאני מכיר ומי שאני לא יודע מי הם השואלים אותי מדוע אני מתעלם מפרשה מאוד מזעזעת בגור. מדובר במעשה של שני בחורים חסידים עם בנות מהחסידות ולא אוסיף, הם מתפלאים עלי, מדוע דבר שכזה אני לא מעלה כאן שהציבור יידע מה קורה

שתקתי כמה ימים קיוויתי שלא אצטרך לכתוב אפילו שורות אלו, אבל אין מנוס אני חייב להסביר אחת ולתמיד שיבינו מה הקריטריון שלי של מה מותר ומה אסור

כאשר שמעתי על מה שקרה עמדו לעיני שני צדדים. הצד החינוכי שזעק שצריך לכתוב, משהו חולה קורה בחינוך של חסידי גור הזקוק לתיקון, איך יתכן שיקרה דבר כל כך מרחיק לכת ועוד בגור. ומאידך מדובר בענין פרטי, בחטאים של צעירים שאין להם כל קשר ציבורי, זה ענין פרטי שלהם בלבד

הטענה כי אחת הבנות טוענת שהמעשה שנעשה היה באי הסכמה לא מקובל עלי, מפני שהיא מסכימה שהקשר היה בהסכמה, החלק האחרון היה שלא בהסכמה, אז קודם שהיא תענה איך זה שהיא הרחיקה עד לכאן, האם היא חשבה שהבחורים הללו מברזל? נכון, זה פשע מה שהם עשו, אבל אם מדובר היה בחילונית אני מבין זה מקובל אצלהם, אבל בחרדית ועוד חסידת גור, איך זה שהיא בכלל יצרה קשר עם בחורים מגור

ולמרות שכך פני הדברים לא מדובר בענין ציבורי אלא פרטי, בין המשפחות הקשורות בענין ולא יותר מהם. כן, אפשר כאן להכניס גם את המחנכים שזה הרבה אשמתם, אבל אסור לשכוח כי החינוך מתחיל מהבית וגם שם כנראה משהו היה חולה

זה כלל גדול, כל מה שאינו ציבורי, זה לא עניני ולא רוצה לעסוק בזה. אני מקבל מידי יום מידע על כל כך הרבה חטאים של אנשים פרטיים, ואם רציתי להכפיל ולהשליש את מספר הגולשים אני צריך כל יום להעלות סיפור אחד כזה, ולא תאמינו למה שקורה ברחוב החרדי. אבל אני לא עושה זאת, מפני שחטאים של הפרט זה בינו לבין קונו ואין לאף אחד רשות להתעסק עם זה. אני נגד אותם פורמים שמרשים להעלות את הנושאים האלו, לדעתי הורסים את הצעירים הללו ומשפחותיהם. הם לפני שידוכים, ורק מפני שקרה דבר שכזה אין זה אומר שזה סוף חייהם. עונש כזה מתאים לאירן ולא אצל העם היהודי

אני בעד לעסוק בצד החינוכי, היכן נכשל החינוך של חסידי גור, מדובר במי שהם חלק מן הישיבות של גור, בנות שהן מן הבתי ספר של גור, פרסום הדברים מוציא אותם כליל מן המסגרת והם אבודים. לדעתי צריך לקרבם ולהחזירם למוטב, ולחתנם אם אפשר מיד ולפחות להבטיח את הדורות הבאים

כל מה שאין לזה עם הציבור, איני רוצה להיות שותף להם, מפני שאחטא למטרה. כן, אם את המעשים הללו היו עושים אנשי ציבור בהחלט שהייתי כותב ומספר עליהם. לא יתכן שמי יטיף מוסר בעניני קדושה והוא בעצמו יהיה רחוק מזה. לאחד כזה אומר לו קשוט עצמך תחילה, אבל לצעירים, אותם אפילו במצב כפי שהם הייתי מחזיר למקומם, מפני שאסור להפקיר נשמות