האם בלי הכסף הרב שיש לר' אליש ענגלנדר גם היתה רכבת אווירת טסה מכל העולם לנחמו? - האם אותם רבי'ס ורבנים עושים כך לחסידיהם ביניהם יהודים שבורים עניים ורצוצים?

ראשית, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ושלא תדעו עוד מצער. לשבת על בן זה הדבר הקשה ביותר. טבע העולם שילדים יושבים על הורים ולא להיפך, ולכן אני מבין את הכאב ומשתתף עימם בצער

אבל לאחר הניחומים מגיע גם הזמן לחשבון נפש וכדרכי לומר את האמת בפרצוף גם אם היא כואבת. מדובר פה ב'פני' של הציבור ולכן אין מנוס מישהו חייב לומר את הדברים גם ולמרות שהם כואבים

רכבת אווירית, כך ולא אחרת, טסה כל השבוע לאנגליה לנחם את ר' אליש ענגלנדר, מדובר ביהודי יקר עשיר מאוד התורם לעשרות מוסדות צדקה וחסד ועל כך תבא עליו כל הברכות האמורות בתורה. אבל האם אותם אלו שבאים עתה לנחמו גם היו באים אם הוא לא היה עשיר?

ניגש לאותם מי שהגיעו, יש להם חסידים ותלמידים ביניהם מי שעברו טרגדיות קשות לא פחות, האם האדמורי"ם והרבנים טסו לנחמם, או שמא אותם עניים רצוצים מסתפקים בטלפון או במכתב ששולחים?

אספר לכם כאן סיפור שמספרים על יהודי עשיר שבכל חג היו בני העיר מגיעים לביתו לבקרו לומר לו גוט יום טוב. אך הוא ירד מנכסיו והפסיקו לבא. אבל הקב"ה גלגל את הגלגל ולאחר כמה שנים הוא שוב חזר והתעשר, ושוב הציבור ביום טוב היה בדרך לביתו. הוא ראה מרחוק שהם באים - למרות שהיה יום טוב - הוא לקח קערה גדולה הכניס בה הרבה כסף והעמיד את הקערה על השולחן. הציבור הגיע נכנס וראו על השולחן קערה עם כסף. שאלו אותו מה זה, הוא אמר להם הרי לא באתם אלי, באתם לכסף, אז העמדתי את הכסף על השולחן שיראה את אורחיו

אני יודע שמרובים צרכי עמך, ואי אפשר לוותר על תומך בהיקף שכזה. ובכל זאת, איך מרגיש אותו חסיד ותלמיד שאין לו את זה, אבל הוא ירא שמים, עובד ה', חסיד אמיתי, בעל מידות, משתדל הכי הרבה שרק אפשר, האם רק בשל כך שאין לו כסף לא מגיע לו?

חבל שר' אליש לא הציב מקום מיוחד בחדר לקערת כסף גדולה שיאמר להם בפרצוף את מי הם באו לנחם