ר' דוד פוברסקי חיתן והוא הזמין את הרב שך, למרות שהבין כי אין שם מקומו. השידוך היה עם אנשי בריסק שהיו אז במלחמה גדולה עמו אבל בשביל שהרב שך לא יחשוד בו שכאילו הוא מחרים ולא מזמין אותו לשמחותיו הוא הזמין אותו וקיוה כי הרב שך בעצמו יבין ששם לא מקומו
אבל הוא הגיע, ובדרך כלל הוא רגיל שקמים לכבודו ולוחצים את ידו, אבל ישבו ראשי בריסק בשולחן המרכזי ואף אחד מהם לא קם לכבודו ואף לא לחצו את ידו. הוא זעם וכעס ומיד עזב
איך שהוא הגיע הביתה הוא קרא לאנשיו וביקש נקמה. הוא ישב וחשב ועלה לו רעיון, הוא ציוה להכניס ב'יתד נאמן' ברכה לר' דוד פוברסקי ולבנו ר' בערל, אבל על בנו לכתוב כי הוא ראש ישיבה בלונדון וחלילה לא להזכיר כי יש לו איזה קשר לפונוביז'
ואכן, אנשיו מיהרו למלאות את רצונו - ראו את המודעה כאן - וכשהרב שך ראה את המודעה, שעה הוא לא הפסיק להסתכל עליה מרוב נחת, הוא הרגיש כי הנה הוא נקם בר' דוד
והטיפשים קוראים לו 'גדול' ו'מרן'
כלומר: רצה לקלל ויצא מברך: הוא לא שייך ל"פונוביז"...
השבמחקכתוב ג"כ "מראשי הישיבה הקדשה", ז"א פונוביז...
השבמחקאת זה כתבו באותיות קטנות ובר"ת כי אחרת היתה מלחמת עולם היו מחתימים רבנים נגד 'יתד נאמן' על ביזוי תלמידי חכמים
מחקממש קונספירציה מצאת. ועוד כזאת שלא קיימת.
השבמחקהתואר מראשי הישיבה הקד' (שמתייחס לפונביז') מופיע בהתחלה ורק אחריו מוזכר גם מראשי ישיבת גולדסגרין (אם היו רוצים לבייש אותו זה היה הפוך).
אבל אתה סומך על זה שלא יקראו את המודעה עצמה. לא כך?