כשצעקתי 'שבת' על נכדו של הרב שך - כך נראים נכדו וניניו של הרב שך

הבן אפרים עומד, באמצע יושב הנכד ומשני צידיו ניניו של הרב שך

זה מזכיר לי ימים גדולים ויפים לפני הרבה שנים, הייתי אז בחור, וד"ר אפרים שך היה השכן שלנו ברחוב עוזיאל בבית וגן. אפרים היה מתפלל בליל שבת בבית הכנסת החסידי ברחוב בית וגן 99 (שטיבל חסידי) בשכנות עם אברהם רביץ שהיה גר במספר 103, שם גרתי חצי שנה מאז חתונתי עד שהדירה החדשה שלי היתה מוכנה. ומאחר והורי גרו ברחוב עוזיאל, וד"ר אפרים שך היה גר באותו רחוב מספר בתים לידינו, בדרך חזרה מבית הכנסת היינו הולכים יחד, והיו לי הרבה הזדמנויות לדבר עמו

לא אשכח, כששאלתי אותו מדוע אשתו אינה מכסה את ראשה, הלא יש לך אבא כזה. וזה מה שהוא אמר לי, גם אמא שלי לא כיסתה את ראשה אז מה אתה רוצה ממני תשאל את השאלה הזו את אבי. הוא ניסה 'לשכנע' אותי כי כל ענין כיסוי הראש אצל הנשים הפך להיות 'פרומקייט' חדש וכי נשות גדולי ישראל הליטאים מעולם לא כיסו את ראשן

אבל לא את זה אני בא לספר לכם כאן אלא משהו אחר ומעניין. ראיתי את התמונה וזה הקפיץ אותי. הנכד של הרב שך לא שמר שבת והוא היה מגיע עם טוסטוס - לא יודע איך קוראים לזה היום - לבית אביו בשבת, ולמרות שאני לא צעקתי 'שבת' על אף אחד אחר, עליו צעקתי, מפני שלכבוד אביו וסבו היה עליו לנהוג אחרת - זו דעתי וכל אחד יכול לחלוק עלי

הייתי אז המום, מאיך שנראה האבא, הבן, והנכד שלשה דורות שעשו צעד אחר צעד, אפרים כפי שהוא מעיד גדל בבית ציוני והמשיך בדרך כפי שחונך, הוא נשלח על ידי האבא ללמוד להיות דוקטור, והבן עשה צעד אחד נוסף, והנה יש לכם את אפרים הבן, הנכד והנינים

איני מביא שורות אלו חלילה לבזיון. ההיפך, מטרת שורות אלו הם ללמד את מי שצריך את מה שלמדנו בפרשת השבוע, כשתשומת הלב הוא לנושא אחר לפני הילדים אז ככה נראה החינוך. נכון, בפרשה עוסקים בכסף של בני גד ובני ראובן, אבל טעות לחשוב שרק כסף. כל תשומת לב שמקדים את חינוך הילדים גורם למצב הזה. הרב שך מעיד על עצמו שהוא הפקיר את הבית הוא רצה רק ללמוד, ושכח, שמצוות חינוך לא פחות חשובה ממצוות לימוד התורה ויתכן כי היא אף קודמת, מפני שמדובר פה בביטולה צורך קיומה

לרשימה מענינת על חיי ילדיו ונכדיו של הרב שך כנס לכאן
http://nlul.blogspot.com/2012/07/blog-post_23.html