הוא עשה זאת מדחף חולני, אבל מה הרגיז אותו? - במלאת שנה להרצחו של הבאבא אלעזר

עברה שנה ועתה הזמן לחשבון נפש. מה היו המניעים של הרוצח, מה הרגיז אותו, אולי לא כל האשמה בו? אולי משהו חולה בשיטה בדרך של איך שמעבירים מסר מה מבטיחים ומה אומרים, במיוחד כשעוסקים עם מטורפים

קשה לי להאמין שהבאבא אלעזר לא ידע כי אותו רוצח הוא מטורף וחולה. הוא היה מבאי ביתו, היה חוזר אליו כמעט כל שבוע, עוסק בנושאים שרק משוגעים עוסקים בהם, אז איך זה שמבטיחים להם דברים שגם אם רוצים שיקרה צריך לקחת בחשבון שאם לא יקרה הם עלולים להביא סכין ולהרוג, ואיך זה שמרשים להם להכנס לבד מבלי שיש שלישי בחדר שישמור שדבר כזה לא יקרה

הפלא הוא על המרוקאים הידועים בכינוי 'מרוקאי סכין', בעבר ידעו שמרוקאי לא מרגיזים מפני שהוא ישלוף סכין. האם את המינימום הזה לא ידע הבאבא אלעזר?

חלילה לי להאשים שוכן עפר, אין לי ספק שאם הוא היה יודע שזה הולך לקרות הוא היה מונע זאת. אבל תפקידנו לחשוב על המחר, איך מונעים שדברים כאלו לא יקרו יותר. חייבים לקחת בחשבון שהרחוב החרדי מלא במטורפים ומשוגעים. ואם מישהו חושב שהרוצח הזה הוא הכי מטורף וכי אין מי שמטורפים יותר אינו יודע מה הוא שח. ככל שאנו הולכים ומתרבים ככה גם מתרבים המשוגעים והמטורפים. ולכן חכמים הזהרו בדבריכם, אל תבטיחו הבטחות, ואל תתנו עצות מסוכנות, מפני שישנם מי שתתנו להם עצות וזה לא יעבוד הוא יקח סכין ויכניס לכם

וכאשר לוקחים בחשבון את מה שהוא אמר, כי רצה להביא את המשיח ולכן הרג את 'משיח בן יוסף', הרי שמכאלו צריך להזהר פי כמה. אני לא רוצה להאמין שכוונתו היתה להרוג את משיח בן יוסף, אני נוטה יותר להאמין כי הוא התרגז עליו מפני שהעצה של הבאבא אלעזר בענין השלום בית שלו לא עבד. במצבים כאלו מי אומר שמותר בכלל להיות לבד עם יצורים כאלו, אולי צריך שיהיה נוכח שלישי למנוע מצבים כאלו בעתיד

אנחנו 'חכמים' לאחר מעשה, זו הצרה שלנו. עלינו להיות חכמים לפני המעשה למנוע רצח נוסף