המחיר שמשלם עתה ר' שמואל אויערבך על פזיזות ועל הזבל שהשאירו לו אנשיו

הם הציגו את עצמם ככגיבורים כמי שחזקים פי כמה, ויוכיחו כי הם שולטים ברחוב הליטאי. ומה מתברר? כי לא רק שאינם שולטים, הם אינם מסוגלים להתמודד עם חצי ממה שיש לצד האחר. כוחו של הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן גדול וחזק פי כמה מכוחו של ר' שמואל אויערבך שכל כוחו היה בטרור והשתוללות, הוא מתנפל ומפחיד. אבל למעשה, הוא לא היה יותר מבלון נפוח

הוא חשב שכל ראשי הישיבות יפחדו ממנו, יעלו אליו לרגל, ישתחוו ויקבלו את הוראותיו. והנה, מאז תפס הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן את ההנהגה מדי יום הולך ונחלש כוחו של ר' שמואל אויערבך שנשאר עם המחבלים הנאמנים, מי שבלעדי החבלה אין להם קיום, הם זקוקים לו לא פחות ממה שהוא זקוק להם, ומאמינים כי בכח הטרור אפשר להתקיים

אז הנה, לומד ר' שמואל שטרור הוא הרסני אבל לא כח בונה. כל עוד שהוא ניסה לשבור אחרים זה עבד, אבל כשהוא צריך להתמודד עם יצירה, כאן הוא נכשל כשלון טוטלי. את המינימום של הקמת עיתון יומי הוא אינו מסוגל להוכיח, ועתה הוא משלם את מחיר הפזיזות. חכם, בטרם שהוא מוציא מילים מפיו חושב ולא מתחייב, ההשתוללות שלו ושל המובילים אותו נתי גרוסמן ויעקב לבין עולה לו ביוקר רב. התדמית שלו נפגעה קשות, הוא הרס את כל עתידו, הסיפור הזה הוכיח כי הוא רחוק מאוד מ'גדלות' הוא טרוריסט ולא יותר מזה

אנשיו, תסלחו לי על הביטוי, חירבנו, ועתה עליו לאסוף את מה שהם הותירו