הגמרא אומרת, תלמיד חכם שמת הכל קרוביו, ומי שרוצה להבין זאת שיעבור על העיתונות והאתרים למיניהם ונמצא משהו מדהים. החב"דניקים רואים בו אוהד חסידים וחצי חב"דניק. הדתיים לאומיים רואים בו ציוני, קוקניק ואיש הרבנות הראשית, והליטאים רואים בו קנאי מי שנלחם נגד הפשרנים עד כדי שלדעתם הרב שטיינמן אינו מספיק טוב בשבילו
אבל האם באמת הוא היה כזה שאהד חסידים וחב"ד? אז בואו נבדוק האם הרב אלישיב מחה על דברי הבלע של הרב שך נגד הרבי מחב"ד? הוא ישב במקום ולא מחה. נכון, מאוחר יותר כשעלתה משלחת של אנשי ירושלים - ביניהם גם מי שאינם חב"דיים דוגמת ר' אלעזר בריזל חסיד קרלין - לשאול אותו היתכן שלא מחה, הוא אמר להם שהרמקולים היו מכוונים לציבור הוא ישב על הבמה ולא שמע, הוא רק שמע שהוא צועק סוכה סוכה ולא הבין מה הוא אומר. זו התחמקות יפה. מעניין, הבעלזער רבי גם ישב בעת שהשמיע דברי בלע ושמע כל מילה ואף מחה כשקם ואמר כולם אהובים כולם ברורים
אז מי הוא באמת היה?
בכל מקום הוא התאים את עצמו לתפקיד. כשישב ברבנות הראשית הוא היה ציוני וקוקניק וצפצף על החזון איש ורבה של בריסק. וכשהוא הצטרף לקנאי בני ברק הוא הפך לקנאי ואצלו זו לא היתה סתירה. הוא למד להתאים את עצמו לכל מקום ובעיקר לתפקיד
לכן כשקוראים את כפר חב"ד ומה שהם כותבים עליו, יש לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה. מדובר כאן בבני משפחה עם אינטרס
מאוד ברור, ואני מבין אותם. אבל למי שהיה נסיון עם הרב אלישיב בכל עת כאשר
הענין היה חסידים מול ליטאים הוא הלך עם הליטאים נגד החסידים
להביא ראיות מכמה מקרים וסיפורים כי התבטא בחיוב על חב"ד ועל הרבי, זה רחוק מאוד מראיה של ממש, שמענו על דברים כאלו גם במקומות רחוקים יותר
פה אספר לכם סיפור מדהים עם ר' חיים קנייבסקי שכולי עלמא לא פליגי שכאשר מדובר
בחסידים מתנגדים הוא לוחם גדול נגד החסידים כפי שלמדנו מפרשת 'הגאון', ובכל
זאת הוא אמר על הרבי מחב"ד דברים מאוד מעניינים אבל בשקט ביקש לא לפרסם
היה
זה כשעבר בדולרים מישהו עם ה'נועם אלימלך' נתן לרבי העתק של הספר ואמר כי מדובר ב'נועם
אלימלך' עם כל המראה מקומות. שאל אותו הרבי כל המראה מקומות בלי יוצא מן
הכלל, השיב הלה כי בשני מקומות לא יכלו למצוא בשער ובעוד מקום. הרבי במקום
אמר לו היכן זה
כשהוא חזר לבני ברק הוא נכנס לר' חיים
קנייבסקי וסיפר לו על מה שקרה לו עם הרבי עם המראה מקום'ס. התברר שאותו מחבר
נעזר בר' חיים קנייבסקי בכל מראה מקום שלא יכל למצוא, אבל הוא לא יכל
לעזור לו על שני המראה מקום'ס הללו. הוא סיפר לו כי הרבי במקום אמר לו היכן
זה. ור' חיים אמר לו, תמיד ידעתי כי הוא גדול הדור בדורנו אבל אי אפשר לדבר
על כך
הדתיים לאומיים מספידים את הרב אלישיב בכל מקום ומדברים על שנותיו הגדולים במחיצתו של הרב קוק. העיתונות הדתית לאומית מתהדרת בכך שהרב קוק היה המסדר קידושין שלו והיה הכהן שפדה את בנו בכורו ורואה בו איש משלהם. הם מספרים כי בלוויה ראו הרבה כיפות סרוגות
מעידים גם מי שהיו עמו בקשר שבכל פעם שמי הזכיר משהו בגנות הרב קוק הוא מחה וטען כי הוא היה אדם גדול ולמרות שפחד מזעמם של החזון איש'ניקים ובריסק כאן הוא לא וויתר ומחה
אז שוב מי היה הרב אלישיב, ציוני? קוקניק? חסיד? קנאי? הכל או כלום לא?
אשאל עוד משהו, אם לא הייתה מתרחשת פרשת הממזרים, הרב אלישיב לא היה פורש מבית דין הגדול בזמן הנכון בשביל שיהיה לו מספיק זמן 'לטהר' את עצמו בכולל חזון איש ולתפוס את ההנהגה הליטאית, האם גם אז היה משנה עמדותיו ומתאים אותן לעמדות בני ברק?
.JPG)
