איני נכנס עתה לצדדים המשפטיים שהוא נושא בפני עצמו. מה שחשוב לי כאן היא ה'השקפה', האם זו דרכה של תורה, ואם ר' שמואל אויערבך היה 'גדול' באמת, הוא היה משחק אותה כך, או לגמרי אחרת, וקובע, כי למרות שדעתו שונה, בני תורה מתנהגים כבני תורה, ולא פונים לערכאות ובכל מחיר, מהווים דוגמא שיהיה ממי ללמוד. באשר לעיתון, שיקימו עיתון אחר למרות הקשיים. ואם אי אפשר להקים עיתון יומי, שיקימו בינתיים עיתון שבועי, ואם בכל זאת מאבק אז רק בדין תורה
המחזה היום בבית המשפט עשה סוף לעולמה של תורה, מפני שאם זו תורה, במה אנו שונים מן החילונים, אם אנו לא שומרים על הכללים, לא עומדים בפיתוי, מתנהגים בברוטליות איומה ובצורה כל כך גסה, איך נוכל להטיף לתלמידים שיתנהגו אחרת
שני הצדדים הוכו במקרה הזה, הצד של ר' שמואל אויערבך יצא במערומיו ממש, איבד הכל גם עולם הזה וגם עולם הבא, והצד של ר' אהרן לייב ור' חיים הוכו מכה קשה מפני ש'יתד נאמן' עדיין ממשיך לעטר את ר' שמואל אויערבך בתואר 'הגאון הגדול' והתלמידים שואלים אם כך מתנהג 'הגאון הגדול' אז מה רוצים מעמנו מדוע שנהיה טובים יותר
הציבור הליטאי מפולג, והיום התפלג סופית. רק דרך אחת עוד נותרה להציל את המצב, אם ר' שמואל אויערבך יורה היום לאנשיו עד כאן, עושים סוף לבזיון הזה, ומנסים לתקן את השברים
אסור לשכוח, משפט פירושו משהו ארוך ויכול לקחת הרבה זמן, אם התיק הזה ישאר בבית המשפט התהליך ארוך, אפשר לסחוב אותו שנים, וגם אם נניח שהצד של ר' שמואל אויערבך מאמין כי בסוף ינצחו, יהיה זה לאחר שכבר יקבעו עובדות בשטח ומאוחר יהיה להחזיר את הגלגל אחורנית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.