מתברר, כי מלחמה של ממש התנהלה בימים שלפני הכינוס וכמעט פוצץ אותו. האדמו"ר רבי זלמן לייב הסכים להגיע רק בתנאי שלא מזכירים את שמו של הרב שטיינמן. ובאשר לשמו של הרב קנייבסקי הוא אמר שהבעיה עם השם הזה שהוא מתיר את ההשתתפות בבחירות הטמאות לכנסת המינים, אז עדיף שלא להזכירו. גם האדמו"ר מפשסוורק מאנטוורפן תבע שלא יזכירו שמות של גדולי ישראל 'בעייתיים' כלשונו. ולכן לא היתה ברירה והחליטו כי לא מזכירים את אף אחד, לא יקריאו מכתבים כלשהם גם של מי שלא התנו שלא יזכירו את שמותיהם, והנואמים הוזהרו שחלילה לא להזכיר שמות של גדולי ישראל למנוע בעיות. החשש היה שימצאו מי שימחו נגד אותם רבנים ויפוצצו את הכינוס