דפים

יום רביעי, 30 במאי 2012

איך היה הרב אלישיב מגיב על ההכרה ברבנים הרפורמים על פי גישת המזרחי או על פי גישת הקנאים?

מי שישים לב, מי שמשתוללים וזועמים הם הרבנים הדתיים לאומיים והרבה פחות החרדים, מפני שכאן קורה משהו עמוק מאוד, מדובר בפגיעה קשה באידיאה הלאומית זו אשר כבשה אף את החרדים במיוחד את כל מי ששירת ושימש את הרבנות הראשית בשנותיה הראשונים זו באה למלא תפקיד מרכזי בחיי העם היהודי בארץ ישראל להוות גוף וסמכות על כלל ארץ ישראל והעולם כולו וכל התערבות חיצונית במיוחד רפורמית פוגעת במשימה ובמטרה

לצעירי ימינו ואף למי שכבר הספיק לשכוח נזכיר, על מעמדה של הרבנות הראשית התנהלה מלחמה של ממש. החרדים היו נגדה ולא הכירו בה, מפני שזו היתה רבנות מטעם. החזון איש ורבה של בריסק יצאו נגדה בחרב ובחנית ואף החרימוה. רבה של בריסק היה הקיצוני ביותר בענין הזה עד כדי שהוא לא רצה לשבת במחיצת מי שיושב ברבנות הראשית, היו אז יחידים שמרדו בגדולי ישראל והצטרפו לבית דין הגדול של הרבנות הראשית ביניהם הרב יוסף שלום אלישיב שהיה במשך שנים רבות חבר בית הדין הגדול בניגוד לדעת רבה של בריסק שזעם וכעס על מה שעשה, ואכן לא ראו את הרב אלישיב במחיצתו של רבה של בריסק בכל השנים ההם, מפני המעשה אשר עשה, ועד היום זה בניו ונכדיו לא דורכים בביתו ואף אינם לוחצים את ידו

רק מאוחר יותר לאחר שפרש בפרשת הממזרים, נכדיו בני הרב חיים קנייבסקי חתנו, עבדו קשות לטהרו, ודרכו של הרב שך הכשירו אותו, הוא עבר תקופת 'טהרה' עד שהוכר בחוגי חזון איש, ולאט לאט חדר לרחוב החרדי והפך להיות מנהיג הפלג המחבלי של הליטאים

הרב אלישיב שהבין מה זו הרבנות הראשית לא וויתר עליה גם לאחר שטיהרו אותו ברחוב הבני ברקי חזון אישי'ניקי, והחדיר את החרדים לתוככי אותה 'רבנות מטעם' שרבה של בריסק זעק ככרוכיה שגם כשהרב הראשי ילביש שטריימל זו אסורה, כך הפכו החרדים למזרחי של אז, אבל בהבדל אחד. שהמזרחי של אז עשו מה שעשו לשם אידיאה, ואילו החרדים עושים למען כסף שלטון והון ובעיקר השתלטות על הרבנות הכללית בישראל. זו הסיבה מדוע עתה הרבנים הלאומיים זועמים וזועקים עד כדי שהם מאיימים בהקמת רבנות חדשה, ואילו הרבנים החרדים יושנים ב"ה בשקט וישנם האומרים כי רק נרוויח מזה, מפני שעתה כל קבוצה חרדית יכולה להקים לעצמה ארגון משלה ולתבוע הכרה ברבנותם מאותה סיבה שמכירים ברפורמים

מעניין, אם הרב אלישיב היה בריא ובכוחו כיצד הוא היה מגיב להכרה הזו, האם היה מורה לחכי"ם משה גפני ואורי מקלב לפרוש מיד מן הקואליציה עד אשר הממשלה מונעת הכרה ברבני הרפורמים, או שהיה נוהג כדעת הקנאים שלא מתייחסים למה שקורה שם, מפני שבסופו של דבר מה שחשוב, זה דם התמצית, הכסף הכבוד השלטון ובעיקר לספק מה שיותר משרות של רבנות לאנשינו קרובינו