נפטרו כמעט בו זמנית שניים, האחד המשגיח של ישיבת חברון ר' אברהם סולומון ז"ל איש יקר, אדם גדול, חינך אלפי בחורים, חי את עולמה של תורה. אחריו נפטר ר' אליהו דרעי שהוא האבא של אריה דרעי מי שעמד בראש ש"ס נתפס בקלקלתו, ישב שנים בבית הסוהר, הפקיר את היהדות החרדית ומכר אותה לשמאל, וגם עתה אינו שוקט על שמריו הוא מבקש לשוב ולהנהיג ולהפקיר את היהדות החרדית ואת עם ישראל לידי מי שמבקשים להשמידנו, ובואו וראו, אין מי שמוותר על לעלות לנחמו, כאילו שהיה גדול בישראל
בואו נעבור על רשימת מי שהלכו לנחם את משפחת הרב סולומון ואת מי זה עניין, וכמה עלו לנחם את אריה דרעי, בושה תכסה פנים. אנו כיהודים חרדים החייבים לדעת להבחין בין תורה לבין עסקנים שכל כולם תאוה וטינופת, נוהגים כאילו היינו חילונים רחוקים מדרך התורה
לא הייתי כותב שורות אלו אם אותו מספר של מבקרים וצלמים היו בבית הרב סולומון, מפני שכל יהודי וכל משפחה בישראל ראויה לנחמה, ולא הייתי מבחין בין משגיח לעסקן. אבל כאשר ההבדל זועק לשמים, אסור לשתוק, וחייבים למחות
אסור היה לצלם את העולים לנחם את אריה דרעי, מפני כבוד התורה, מפני שזה הבזיון הגדול ביותר לאותן משפחות של עמלי תורה, מי שהשקיעו כל חייהם בחינוך ותורה, שיום לאחר פטירתם שוכחים מהם ואין להם עוד כמעט כל ערך בעיני החרדים. רק מי שמטנף עצמו, מי שמסוגל ועושה את הגרוע מכל ולא נרחיב כאן בשל הרחק מן הכיעור, שם מרגישים חובה לעלות
בודאי שכחתם אז אזכיר לכם, כי הפוליטיקה הוא הבן זוג של השקר, וכל מי שבאו לנחם את דרעי חייהם חיי שקר, פרט כמובן לבני משפחה וחברים קרובים שאין הכוונה בשורות אלו אליהם, כוונתי להמון הגדול