השלשה עשו זאת כנקמה על מה שעשו להם במאבקם על הילדים. מדובר במי שהתגרשו וטוענים לזכותם על הילדים למרות שעזבו את החינוך החרדי
מחריד הוא המקרה של תלמידי בעלז-סאטמאר בבורו פארק שהחליט לעזוב את היהדות וכועס על הוריו שלא איפשרו לו לאכול טריפה
השאלה היא, איך זה קרה ומדוע הם כל כך כועסים על החינוך החרדי עד שהם קוראים להלחם בו, הם טוענים כי חיתנו אותם בטרם הבינו מה זה נשואין. האם יש משהו בטענותיהם, או שהכעס הוא זה שמתפרץ ולאו דוקא האמת
ממה שבדקתי, שלשת המקרים שונים ואין ללמוד מאחד על השני, אם כי אנו יכולים לקבוע בוודאות גמורה, שההורים והמחנכים לא ידעו איך לטפל בבעיות כאלו. מדובר במי שאת הנטיה ראו הרבה קודם והתעלמו מתוך תקוה שהכל יזרום עם הזרם וכך הכל יעבור. טעות היא לחשוב כך. מדובר בנשמות ישראל ואסור להפסיד אף אחד מהם. לדעתי יכלו להצילם אם לא היו דוחים אותם, ולא ממהרים לחתנם.
מחלוקות גירושין הוא דבר שלצערנו קיים והולך ומתרבה מדי יום. חיים אנו בתקופה שהגירושין אינה עוד בושה ומספרם הולך וגדל. זה מדאיג ולא טוב. ולכן חייבים לשנות את הדרך איך להתייחס לאנשים כאלו, על מנת לשמור על ההמשך על הקיום היהודי
היהדות החרדית בעיניהם של אלו נראית כשחורה וקיצונית ואין זה נכון. בעיית היהדות החרדית שאנו נראים לא כפי מה שאנו. מציגים אותנו בשחור כשאנחנו כל כך רחוקים מכך. יש לנו בעיה קשה עם הסברה ועם חינוך וזה הגורם למצב הזה
הכאב הגדול בפרשה הזו, הוא הפרסום, מפני שזה גורם לעוד אחרים המתלבטים לעשות כמותם. אם נעקוב אחר הקורה אצל אלו שפרשו נמצא כי החיים שלהם זבל, אך בשל מצבם הם משחקים אותה כאילו שטוב להם. אין לנו מנוס אלא להוכיח כי חייהם אינם חיים, וכי מעשיהם אינה אלטרנטיבה לבעיות. כן, עם בעיות חייבים להתמודד, ולא תמיד הצד הנראה שחור צודק. ובכל זאת, כאשר משווים את החיים האלו עם החיים האחרים, בסופו של דבר החיים החרדים-באמת הרבה יותר יפים וטובים
את הפרטים על השלשה תמצאו כאן: http://bektzara.blogspot.com/2012/04/blog-post_09.html