דפים

יום שלישי, 13 במרץ 2012

ויזניץ - עולם שהיה ואיננו

יהיו מי שיראו בדברים מעלה, ויהיו מי שאולי יסתכלו על הדברים אחרת, אבל זו מציאות. ויזניץ אותה ביטא והדגים האדמו"ר ר' משה'לע אינה עוד בנמצא. שני הבנים אינם מסוגלים אפילו לחקות אותו. שניהם עולמות אחרים, שמצד אחד מעלה גדולה, כל אדמו"ר עם היחודיות שלו, אבל מאידך את היופי המיוחד הזה, של רביסטעווע עם כל גינוני האדמורו"ת קשה עוד למצוא. גם ולמרות שהבן ר' מנדלי מנסה לשחק אותה קדוש ובהיקף אדמור"י רחב עם כל גינוני האדמורו"ת, ובכל זאת, את היופי והחן המיוחד שהיה לאבא שלו אין לו

מתנגדים רבים היו לר' משה'לע עוד לפני שמונה לאדמו"ר, ולא כל אחד יעניק לו ציון מיוחד בחכמה תבונה ודעת, ובכל זאת הכל מודים, כי הוא ידע לשחק אדמו"ר. במיוחד בצעירותו כשהיה בכוחו, יכולת לראות אותו רץ מן הבית למנחה בערב שבת לבית הכנסת ומסתער, מכניס את הציבור לאקסטזה של שבת, עושה הכל על מנת שהשבת יהיה כהגדרתו 'פלאם פייער', ובכל זאת הצטער על שכל כך הרבה מחסידיו מוותרים על הטיש שלו בליל שבת

שמעתי אותו פעם - ברגעים קשים, במחלוקת הפנים וויזניצאית - מבכה את המציאות הזו, של אותם מי שמכנים עצמם וויזניצאים ולטענתו אינם וויזניץ. הם אמנם גרים בשיכון אבל אינם חסידיו מפני שאינם ממלאים את הוראותיו ואינם משתתפים דרך קבע בטישים. אבל לזכותו ייאמר, כי הוא חדר למושגי הרחוב החרדי כאחד מגדולי האדמורי"ם, היו מי שלעגו לו, אבל כאן גדלותו, זו ההוכחה, כי הוא נשא עמו משהו שלא היה לאחרים. קשה היה לעבוד עימו, ולא היה זה פלא שכאשר נבחר לעמוד בראש מועצת גדולי התורה הוא מיהר לברוח רצה להתפטר, ולאחר שכנוע שימשיך לשבת בראש, הוא הודיע כי הוא ישתתף רק כשידונו בנושאים הקשורים בחיזוק הדת אבל לא רוצה לקחת חלק בפוליטיקה הפנימית. היה זה לאחר פטירת ה'לב שמחה' היתה זו תקופה קשה של מלחמה קשה עם הליטאים, במיוחד עם הרב שך, עמו עבר ימים קשים ואכל ממנו מרורים. לא היה לו את הכח שהיה לאדמו"ר ה'פני מנחם' שלחם ביריבי אגודת ישראל

הפוליטיקה הפנימית שברה והרסה אותו, ולאחר פטירת ה'פני מנחם' הוא לא הצליח לשמור על אחדותה של 'מועצת גדולי התורה' שהתפרקה מנכסיה, ונותרה עם חברים בודדים, מפולגת ושבורה מבפנים

גם בויזניץ הוא לא הצליח לשמור על שלימות ואחדות, למרות שהצליח להעביר את הכתר לבן הגדול, אבל וויזניץ היום מפולגת ושבורה מבפנים, אינה עוד אותה ויזניץ שהיתה