דפים

יום שלישי, 20 במרץ 2012

על משקל סאטמאר: מדוע לא להתפשר על 'ישראליסטים' ו'מנדליסטים'

כבר כמה ימים שהוועדה המסדרת בין הקבוצות היריבות בוויזניץ מתקשה להגיע להסכמה על שמות החסידויות. נראה כי צד ר' ישראל וויתר והסכים כי מנדלי ישאר בארץ ישראל. לטענתם בצוואת האדמו"ר הוראה ברורה, כי ר' ישראל יהיה בבני ברק בארץ ישראל ור' מנדלי יתמקם בארצות הברית וחובת ויזניץ בארץ ישראל לסייע לו להסתדר שם ולהחזיק את מוסדותיו. ר' מנדלי לא מעוניין בכך, הוא רוצה להשאר בארץ ישראל, וזו אחת הסיבות מדוע הוא נכנע והסכים לשחק ילד טוב ירושלים ערב ההלויה ובכל ימי השבעה. הוא הצליח לקבל את הסכמת הצד השני שלא יתבעו  ממנו לקיים את החלק הזה בצוואה

אבל, באשר לשם וויזניץ, ר' מנדלי טוען כי האבא לא קבע איזה שם ישא כל צד, כך שיש לו את מלא הזכות גם ליקרא 'ויזניץ'. אבל הצד השני טוען, כי הם הסכימו לוותר שלא יעבור לחו"ל רק אם יוותר על השם 'ויזניץ'. - בשעות אלה עדיין מנסים להגיע להסכם של פשרה, הציעו כל מיני שמות ודרכים שבהם ה'ויזניץ' ישאר כחלק מן השם שישאו מנדלי וקבוצתו, וכל עוד לא פרסמו הודעה ברורה בנושא נמתין ונראה

בסלונים למשל, הציעו שמות דומים וזה עובד. ל'ווייסע' קוראים 'סלונים' ול'שווארצע' 'סלאנים' באל"ף וחיים עם זה טוב, לכן לא נופתע אם הצד של ר' מנדלי יסכים ל'ויזניצא'

אבל בינתיים אציע להם הצעה על דרך סאטמאר. גם שם שני הצדדים קוראים לעצמם סאטמאר, וכשאתה כותב סאטמאר סתם, אתה לא יודע במי מדובר. לכל צד כינוי, לאלו אהרונים ולאלו זאלונים. על משקל זה אפשר לעשות גם בויזניץ, לאלו ישראליסטים ולאלו מנדליסטים ושלום על ישראל