מי שישים לב להבדל בין מה שהיה על השולחן במפגש של האהרוני עם הבעלזאי ומה על השולחן בעת שהיה אצל הגאון החסיד רבי משה לנדא רבה של בני ברק יראה הבדל הזועק לשמים. בבעלזא לא ראו יין או כל משקה, ואף לא תמצא תמונה אחת היכן שהשניים לוחצים ידיים מאחלים זה לזה לצד השולחן. מה שתמצא בבעלזא כאשר הגיע וכאשר עזב לחצו ידים לשלום אבל לא לברכה כפי שנהוג בכל מפגש של אדמורי"ם ורבנים
בכל מקום אחר היכן שאהרוני הולך, רואים אותו אומר 'לחיים' ואוכל מן האוכל שבהכשר הרב לנדא, הוא לא מתנזר מן הדברים האלו
יכול מי להסביר מדוע הוא תבע כי לא יניחו על השולחן יין או כל משקה אחר? אין לי כל ספק שזה לא בא מצידו של הבעלזער מפני שבמפגשים אחרים מוצאים אצל הבעלזער איך שהוא אומר 'לחיים' ומאחלים זה לזה כנהוג בברכת 'לחיים', מה שאין כן כשהאהרוני היה אצלו
