איבדנו את היהודי שבתוך היהודי

השבוע בו' אדר ימלא שנה לרצח האכזרי באיתמר, אבא אמא ושלשה מילדיהם נרצחו בדם קר, המראות זעזעו את העולם כולו, חשבתי כי עתה במלאת שנה נמצא את העיתונות החרדית בערב שבת מלאה בנושא, אבל שוב, תרדמה, משום מה הנושא הזה אינו מן החשובים ביותר בסדר העדיפויות

מה צריך לקרות בשביל שנעסוק בנושא, שיזכרו דבר שכזה. על כל פוליטיקה שטותית שבין החרדים נמצא את מי שכותבים וכותבים ואינם שוכחים למשך עשרות שנים, ואילו רצח מתועב שכזה עובר כל כך בשקט ואינו מזיז לאף אחד

כן, אם הם היו חרדים היו זוכרים אותם, אבל המציאות שהם שומרי תורה ומצוות, ולא סתם שומרי תורה, מקפידים לא פחות מרוב החרדים בימינו, לא מספיק, רק מפני שהם גרים באיתמר או מפני שהאב למד בישיבת הסדר ושירת בצבא

אין זה פלא עוד מדוע אף אחד מן החרדים חש עוד קשר לקהילה חרדית אחרת כאשר נשפך דם. בימינו כאשר קורה חלילה אסון שואלים למי הוא או הם שייכים, וכאשר שומעים כי מדובר במי שאינו מן החוג או הקהילה שלי, נשמע לא אחת מי שאומרים 'אבי נישט ביי אידן'

איבדנו את היהודי שבתוך היהודי, איבדנו את הקשר הפנימי והערבות הפנימית של יהודי ליהודי, וחבל. לדעתי, כל הצרות של עם ישראל, והסיבה מדוע שהגאולה מתארכת ועלינו להמתין כל כך הרבה זמן, הוא בגלל המצב הזה. אם היה לנו טיפ טיפת רגש לכל יהודי, כבר מזמן היינו נגאלים