תלאות על גבי תלאות, יסורים קשים ומרים, בזיונות שאי אפשר לתאר, השפלה אחר השפלה, עבר אחד מן המיוחדים שבין ראשי הישיבות, מי שהיה מן הנעלבים ואינם עולבים, אך ורק מפני שעשה את הטוב חינך את בני ביתו ללכת בדרכי התורה והמצוה. המציאות שה'מרן' של אותם הימים בנו היה ד"ר ולא ראש ישיבה היה כמדקרות חרב באותו 'מרן' שבמשך שנים ירד לחיי ילדיו ובעיקר לחיי בנו ר' בערל שאותו רדף רדיפה אחר רדיפה במטרה אחת ויחידה, לשפוך את דם אביו
עד היום הזה ממשיכים תלמידיו של אותו 'מרן' לרדוף את ר' בערל, לא יכנו אותו 'ראש ישיבה' לא יכתבו עליו, משמיטים את שמו מכל כינוס שהוא מופיע בו, ועושים ככל שביכלתם למחוק אותו מזכר בני התורה של ימינו שכלל לא ישמעו ולא יידעו עליו. ולולא היו עיתונים אחרים, אין כל ספק כי מזמן הוא כבר היה נמחק, היו יורדים לחייו בצורה הכי גרועה ופרועה, מתוך רצון למלאות את צוואת אותו רודף שרדף את אביו אך ורק מפני שהיה גדול ממנו במידות ומעשים טובים
ההסתה הפרועה ברבי בערל שיחי' במשך שנים אי אפשר לתאר, את דם משפחת פוברסקי שפכו ושופכים אך ורק בשביל למלאות את תאוות הסדיזם והרציחה של אותו מי אשר ראה בו סכנה למעמדו, מפני שהיה ראש הישיבה בפועל ולא רק בתואר כפי שהיה אותו ה'מרן' שעד ליומו האחרון מצץ את דמו של רבי בערל
לולא רדיפת אותו 'מרן', רבי בערל היה היום מגדולי הדור. הוא סובל ומשלם מחיר אך ורק מפני שהוא בן לאביו זצ"ל שנרדף על ידי רודף שמצץ ומלק את דמו בצורה הכי פרועה וקשה