דפים

יום חמישי, 19 בינואר 2012

השמחה לאיד מוכיחה על תחתית שאין תחתית הימנה

הסתפקתי אם לעסוק בכך, ראשית, מפני שזה לא ענין של אף אחד מחלתו של האחר. מי שיודע מה קורה ברחוב, אין קהילה שאין בה מחלות, בכל מקום ישנם חולים וצריך להתפלל עליהם. אבל לאחר שהדברים פורסמו בכלי התקשורת הדתיים והלא דתיים, וההתבטאויות של מי שקפצו ושמחו לאיד רק מפני שהוא סבור אחרת מהם, זה מוכיח כי אנו חיים בדור שלא מבינים חיים מהם, ומצבם הרוחני והגשמי הוא בתחתית שאין תחתית הימנה

קודם ולפני הכל, אף אחד אינו יודע חשבונות שמים, וזה לא ענין של אף אחד לעסוק בכך. מצאנו צדיקים שחלו ומצאנו רשעים שלא חלו פיזית סיימו את שנותיהם בשנת ישרים, לא אכנס כאן לענין של צדיק ורע לו רשע וטוב לו, בעולמנו אנו חיים מצבים שנראים בעיני בשר כסתירות, אבל רק מי שישוב שנים לאחור ימצא, כי החשבון עם כל אדם הוא לאו דוקא בשל מעשיו בעולם הזה, אלא בשל חשבונות של דורות קודמים. מי שילמד את מהלכיו של הקב"ה ימצא, כי לכל חשבון, וזה כולל כמה דורות ולא דור אחד בלבד

הסיבה שאני כותב על כך, הוא להביע שאט נפש מאותם מי ששמחו לאיד. לאותם אני רוצה לומר, כי מי ששמח לאיד כאשר יהודי - ואין זה משנה מיהו ובאיזה מצב הוא - חלילה חולה, סופו שהוא ישלם את אותו מחיר

הגיע הזמן שנתרגל להבין, כי חיים אנו בדור של קיבוץ גלויות, אין אמת אבסולוטית, זה לא קיים מאז בריאת העולם הקב"ה שבר את האמת וממנה נותרו רסיסים, וכל אחד מאיתנו נתפס ברסיס של אמת, ורק כאשר כמה רסיסי אמת מתאגדים יחד האמת היא גדולה יותר אבל שוב לא שלימה, בשביל זה צריך את כל שבטי ה' שמנו 12 ביציאת מצרים כאשר כל אחד בדרכו שלו, נשיא משלו, דגל משלו ואין זה סותר את החיים היהודיים, ככה זה צריך להיות