משה גפני צועק ה'מזרחי' צדקו

הוא זעם, דחו את הצעת החוק המחייב התחשבות בציבור החרדי במגזר הציבורי, הוא מבקש ככה להבטיח מאות משרות לחרדים במשרדי הממשלה ובשירותי הממשלה. אבל דחו את ההצעה, מפני שאם זה יעבור אוטומטית זה יצור מגזרים, ייאלצו לחלק את התפקידים על פי מגזרים ציבוריים וזה לא בריא לשירות הציבורי. כאן צריך אנשי מקצוע בעלי נסיון ולא מי שתופסים מקומות כאלו רק מפני שהם חלק ממגזר. ההתמחות, הידע והנסיון זה מה שחשוב

גפני זעק 'צבועים נמאסתם' רוצים את החרדים בגטאות. הוא חושב שהוא עושה רושם על מישהו, הם לעגו לו, נתנו לו לצעוק וכלל לא ענו לו

אבל בו זמנית שהחילונים לא ענו לו, החרדים שאלו מה נשתנה. מדוע כאשר התחננו לחרדים להצטרף לשירות הממשלתי אף אחד לא רצה, מצאו מיליון תירוצים מדוע שזה לא טוב לחרדים. כאשר המזרחי דחף את אנשיו והציע לאגודת ישראל להצטרף לממשלה ולדחוף את אנשיהם, הם זעקו כי הדבר אסור ולא טוב. ואילו עתה עשו סיבוב של מאה ושמנים מעלות והפכו להיות מזרחי של אז, 'דגל התורה' הליטאית היא זו הלוחמת את מלחמת המזרחי של אז מבקשת מימון של מאה אחוז, שילוב חרדים בכל מקום אפשרי בשירות הציבורי, ומתעלם כליל מן החלק האחר, והוא הגיוס לצה"ל, את זה הוא לא רוצה, אבל ליהנות מכל היתר הוא כן רוצה

גדולי התורה בשעתו היו חכמים יותר. הם ידעו כי אנו לא משרתים בצבא ועלינו בשל כך לוותר על החלק שתגרור מלחמה בין החילוני לחרדי. אם נהיה שוויי זכויות הם יתבעו גם שוויון חובות. וויתרנו מראש על חלק מן הזכויות למען וויתור על חלק מן החובות האזרחיים

יש לנו נימוקים מצויינים מדוע עדיף שבחורים יישבו בישיבה. אבל אין לנו את היכולת לומר לחילוני אתה תשרת וגם תשלם. נכון, אנו משלמים מיסים ומגיע לנו את חלקנו. אבל החלק הוא לא שוה, מפני שהחילוני משרת ולא מפני שהוא רוצה אלא מפני שמחייבים אותו, לא מאפשרים לו להשתמט. ולכן אין מנוס אלא לוותר על אותו חלק, טוב שהחילוני ירגיש לפחות בתחום מסויים שיש לו יותר

אני לא יודע אם זה כל כך חכם שיישבו חרדים במקומות היכן שזה לא יוסיף קידוש ה', ודי למבין