האלימות תפסה את מקומה של הקנאות

יריקות על נשים לא היה מקובל מעולם ברחוב החרדי אם כי היו תמיד מופרעים שעשו זאת. היו גם זמנים שעשו מעשים חמורים פי כמה כמו שפיכת אקונומיקה על נשים בכניסה למאה שערים ובאיזור גאולה. אף אחד מן החרדים באמת, לא נתן לדברים הללו לגיטימציה, אם כי חייבים להודות כי לא עשו מספיק למגר את התופעה למחות בצורה שיידעו כי הרבנים יוצאים בחרב ובחנית נגד מי שעושים מעשים כאלו. אם היו לוחמים אז נגד שופכי האקונומיקה היו חושבים פעמיים בטרם ירקו

מה שטוב מכל הענין, שלפחות הם מודים כי מדובר בקבוצה קטנה וקיצונית, ואם נלך לאחור מאז קום המדינה זה היה כך, אם כי השתנו הזמנים וכמו בירידת הדורות גם בענין זה קיימת ירידה גדולה. קחו את הקנאי והמפגין מספר 1 ר' עמרם בלוי, מעולם הוא לא הרים יד על אשה, לא שפך אקונומיקה ואף לא ירק על האשה. הוא יכל להפגין ולמחות בכל פינה ובכל מקום וכמעט בכל עת, אבל היה זה סגנון אחר לגמרי

היום האלימות תפסה את מקומה של הקנאות, ועם זה מתמודדת היהדות החרדית בכלל, זה לצערנו קורה לא רק אצל הקנאים, ואת התופעה הזו חייבים למגר ואין זה משנה במי מדובר