בין
קודש לחול: מדוע דרכו של הרב קליין מאיימת על חומות עולם התורה?
הפולמוס
שהתעורר בעקבות דבריו של הרב יעקב קופל קליין, אשר ביקש למצוא צדדי זכות ולהגן על דרכו של הציבור הדתי-לאומי
מול ביקורתו הנוקבת של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א, אינו עניין
של מה בכך. מדובר במאבק על עצם הגדרת הקדושה ועל היכולת של בן תורה לשרוד במערכת
שערכיה זרים לרוח התורה. בעוד שהרב קליין מנסה לצייר תמונה של אחדות, חובה עלינו
להישיר מבט אל המציאות ולהבין את הסכנות המוחשיות האורבות למי שמנסה לגשר על התהום.
אשליית
הדו-קיום בתוך כור ההיתוך
הטעות
הקריטית בהגנה על הציבור המשרת היא ההנחה שניתן לקיים אורח חיים יהודי צרוף בתוך
מערכת שמהותה היא "כור היתוך". הצבא אינו גוף ניטרלי; הוא מערכת תרבותית
דומיננטית השואפת לעצב את דמותו של החייל לפי ערכים חילוניים ומודרניים.
כאשר
הרב יעקב קופל קליין קורא להכיר בערך השילוב, הוא מתעלם מהעובדה שהצבא דורש נאמנות
מוחלטת למפקדים ולפקודות, לעיתים על חשבון הציות המוחלט להלכה. בן תורה הנכנס
למסגרת זו מוצא עצמו במאבק יומיומי על זהותו, כאשר עצם הסביבה שוחקת את העדינות
והיראה שנבנו בעמל של שנים בהיכלי הישיבות.
חומת
הצניעות: הקו האדום שנפרץ
הסכנה
הגדולה ביותר, שעליה מתריעים גדולי הדור ללא הרף, היא חורבן גדרי הצניעות. התורה
מחייבת אותנו ב"והיה מחניך קדוש", אך המציאות הצבאית כיום מונהגת על פי
אידאולוגיות של עירוב מוחלט בין המינים.
אין
מדובר רק באירועים נקודתיים, אלא בתפיסת עולם שרואה בהפרדה "הדרה"
ובצניעות "מכשול". מי שטוען שניתן לשמור על טוהר העיניים והמחשבה במקום
שבו פריצות היא חלק מהווי היחידה, מטעה את הציבור. עבור מי שמקדש את חייו על פי
השולחן ערוך, השהות במחנה צבאי מודרני היא בגדר סכנה רוחנית שאין לה פתרון בתוך
המערכת הקיימת. הגנתו של הרב קליין על דרך זו נותנת הכשר, למעשה, להפקרת הקדושה
האישית של צעירים רבים.
הוראות
פתיחה באש: כפיפות למוסר זר
פן
נוסף של הסכנה טמון במוסר הלחימה הצבאי. יהודי מאמין כפוף אך ורק לדיני התורה,
ובמיוחד בסוגיות של פיקוח נפש ודיני נפשות. אולם, הוראות הפתיחה באש וההחלטות
המבצעיות בצבא מוכתבות על ידי ייעוץ משפטי וערכים הומניסטיים-ליברליים, שלעיתים
עומדים בסתירה מוחלטת להלכה.
נוצר
מצב אבסורדי שבו חייל נאלץ לסכן את חייו או את חיי חבריו בשל מגבלות משפטיות שאינן
תואמות את הכלל "הבא להורגך השכם להורגו". הכפפת המצפון התורני למערכת
פקודות חילונית היא פגיעה אנושה בזהותו של היהודי כעבד השם. הגר"ד לנדו
שליט"א, בראייתו הצרופה, מבין כי אין דרך לגשר על הפער הזה מבלי להקריב את
האמת ההלכתית.
סיכום:
אחדות אמת מול אחדות שקרית
הקריאה
לאחדות שהשמיע הרב קליין נשמעת אולי מפתה, אך היא טומנת בחובה סכנה של טשטוש
הגבולות. אחדות אמיתית בין יהודים יכולה להתקיים רק סביב התורה ומצוותיה ללא כחל
ושרק.
הניסיון
להגן על דרך המשלבת שירות צבאי במציאות הנוכחית הוא מתן יד להחלשת עולם התורה.
עלינו לעמוד כחומה בצורה מאחורי פסקיהם של גדולי ישראל:
- הצבא בימינו נוגד את ערכי
הצניעות היסודיים.
- הכפיפות לפקודות זרות היא שיעבוד
רוחני.
- לימוד התורה הוא המגן האמיתי
והבלעדי של עם ישראל.
חובה
על כל ירא שמיים להבין כי החומות שהציבו גדולי הדור נועדו לשמור על חיינו
הרוחניים, וכל ניסיון לפרוץ בהן פרצה בשם האחדות, סופו שיביא להרס החינוך והקדושה
של הדורות הבאים.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.