תגובה למקור שהביא מהחת"ס

 לגבי החסיד ויזניץ שהציג חתם סופר שכתב שרועה ישראל חשוב כאלוקים, ובזה רצה להצדיק כל מיני חשש אביזרייהו דע"ז שנכנס (לטוענים שכבר נכנס) או יכול להיכנס במקומות מסויימים שמגזימים בענינים אלו יתר על המידה, הוא טועה ומטעה, כי להביא כל מיני מקורות שכאלו מדברי תורה וחז"ל זה הכי קל, למשל על הפסוק (בתחילת התורה) "ורוח אלוקים מרחפת" דרשו חז"ל "זה רוחו של מלך המשיח" (בראשית רבה ב, ד). ובזוהר כתוב "יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני האדון דא רבי שמעון בר יוחאי" (ראה שם במפרשים שהסבירו שאין הכוונה כלל כפשוטו חלילה), וכן על זה הדרך אפשר להביא כל מיני מקורות שיראה כחיזוק לע"ז רח"ל, ושיראה כביכול שהנצרות צודקת בשילוש הטמא שלהם רח"ל.

ולכן צריך לדעת כלל ידוע מה שכתוב "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" (הושע יד, י), דהיינו שיש בחירה וניתן לקחת גם מהתורה ראיות לצד האחר, וכל מקור שכזה צריך לפרשו לפי גדרי ההלכה והעיקרי אמונה, ולא ההיפך לעשות ממקורות אלו "עיקר" שהרבי הוא אלוקים ח"ו, ולבטל הלכות ברורות וחמורות של איסור עבודת ה' בשיתוף. הוא טוען שהחת"ס כתב ביטוי כזה, נשיב לו, האם החת"ס התיחס כך לרבו רבי נתן אדלר (כשפנה לרבו או הזכירו בכתב או בע"פ) "כאלוקים ממש"? לא! האם אחד מכל תלמידי החת"ס התייחס לחת"ס עצמו "כאלוקים ממש"? התשובה שוב לא!  א"כ זה כבר מספיק להבין שהנכם טועים ולוקחים מקורות כאלו לכיוונים הלא נכונים!   והלכה מפורשת בשו"ע (או"ח קפ"ח, ג) "והאומר 'ומלכותך ומלכות בית דוד משיחך' טועה, שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא". 

 

בדרך אגב אם כבר מדברים בענין זה, ראוי להוסיף גם כלפי מה שרבים מהטועים בזה אוהבים לנפנף "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", ומזה הם טוענים שחובה להאמין בצדיקים, (רגע מי אמר שלא? הענין הוא מי אומר שהרבי שלך "צדיק", רק בגלל שהוא הבן של.. ושר ברגש, ויודע מינימום תורה הלכה וחסידות (מה שאברך ב'כולל שס אידן' של הרב אייזין יודע אף יותר טוב) לכן הוא בהגדרה של "צדיק"?),  והתשובה היא: גם בצדיק אמיתי אין הכוונה להאמין בו כאיזה אלוה או שותף לה', להיפך הפסוק עצמו שהנכם מביאים זועק כולו את ההיפך הגמור, "ובמשה עבדו" דהיינו שהאמינו במשה ס"ה בתור "עבד ה'" ולא בתור אלוקים).

ואכן צריך להאמין "בצדיק" (וזאת לאחר שברור לנו שהוא צדיק, דהיינו שהתברר ששומר כל התורה ולא עובר על שום איסור, כולל בהלכ' גאווה ענוה ומידות טובות), אך לא צריך להאמין שההוא (מנהיג פלוני) "צדיק", רק בגלל שיש הרבה אנשים שקיבלו עליהם להאמין בו ולמנותו בין "הצדיקים".