לקראת תקופת מבחנים בישיבות ולנוכח השיח בקבוצה נזכרתי ורשמתי.
בזמנו, שנת תשמ"ז, סיימנו 3 שנות לימוד במתיבתא תורה תמימה, ו"יצאנו לעולם", לחפש ישיבות, לא המשיכו שם ישיבה ישיבה גדולה.
ישיבת ברסלב בני ברק היה נחשב אצל הרבה ברסלבר, כשטיבל לבחורים שבורי לב, שמתחזקים בליקוטי תפילות, התבודדות ואזמרה.
הטובים הלכו לטשעבין, שם גם למד אבא שלי רבי חיים בורשטיין ז"ל ואחי הגדול.
יום אחד, בתקופת המבחנים, חודש תמוז, הגיע המגיד שיעור הבלתי נשכח, ר' נפתלי צבי לינדר, שיח'.
אדם עקבי ועם משמעת ברזל, מעולם לא איחר, ואפילו ימי מחלתו קרו רק בחופש, כך הגוף שלו חונך.
והוא החל לתת לנו דרשה שלא מהמנין.
אינני מאמין, ואני דן לכף זכות!! רעם.
בחורים כאן ענו לשאלות שנשאלו על חבריהם, במידה כזאת שמשגיחי ישיבות מסרבים להכניס אותם אליהם!!
דהיינו?
האם פלוני חברך לספסל הלימודים מגיע בזמן?
ברוב המקרים כן.
האם הוא מצויין בלימודים?
רגיל.
האם הוא בעל מידות טובות?
נראה לי.
וזעק:
אלו תשובות שבמונחים והשפה של היום מתפרשים כך, שהבחור הזה מגיע אחת לשבוע לישיבה, שנוא על כולם בגלל תכונות שליליות ולא יודע צורת אות!!
והמשיך:
הייתי עד למשגיח בישיבה קטנה שרצה להכניס בחור מאצלם לישיבה גדולה, וכך תיאר את הבחור: הוא עוד יכנס בשרשרת גדולי הדורות!
הוא יהיה דוגמא לכל הישיבה כולל הכיתות הגדולות ממנו!
היה מדובר בבחור בינוני.
הוא התקבל.
הבנו את המסר,קלטנו משך חיינו את הטרמינולוגיה, ואיך דברים עובדים.
אני וחברי שמעון נחמן קרמר, חפשנו גם ישיבה גדולה.
ב"ה לשנינו לא חסר ראש מבריק, ידע בגמרא, והליכות עולם.
לא הלך!!
החלטנו לנסות להתקבל בישיבת קמניץ, במבנה הישן.
"הישיבה" הייתה מורכבת מ30 בחורים בלבד, מנין לשיעור, מנין לשיעור, לעומת זאת היא התברכה ב2 ראשי ישיבות, הרב שיינר וליכטנשטיין.
שניהם קבלו אותנו במאור פנים, הוצרכנו להיבחן אצל שניהם (מי שמכיר את דברי ימי וולוז'ין העליזים עם המחלוקת בין אנשי הנצי"ב לבין ר' חיים מבריסק, שהיום פונוביז' מחבלים שונאים, זה משחק לעומת אז, מבין למה צריך להיבחן אצל 2 ראשי הישיבות)
כיפת קטיפה סטייל הרב אזרחי לראשם, שולחן עמוס בספרים, וחיוך עם הזמנה ותארים:
חשובער בחור, היכן כתוב בגמרא כך וכך?
בסופו של דבר, היותנו חסידי ברסלב עמד בעוכרינו, ולא התקבלנו להשלים מנין בשיעור א' קמניץ תשמ"ז.
בימים ההם, ישיבת באר יעקב, הישיבה המוסרית המפורסמת שהרב וולבא היה הדמות ור' משה שמול שפירא היה הראש ישיבה, גבה טורא ביניהם, והרב שפירא עזב את העיירה ושכר בשכונת הר נוף, החדשה הבלתי מאוכלסת כמעט, כמה דירות, לישיבה, פנימיה וחדר אוכל.
לשם התקבלנו יחד עם ריבלין אחד.
הגעתי עם חפצי, משגיח עם כיפה גבוהה ומודעות עצמית גבוהה יותר, של "משגיח בשרשרת הדורות", הראה לנו את החדר שלנו והפינה בסבר פנים יפות.
בערב, סיימנו את היום הראשון אלול ואני פונה לפנימיה, הוכיתי בשוק!
האמבטיה מליאה שמפו, סבונים, תכשירי גילוח, קרם גילוח, דורדורנט, ג'ל שיער, אפטרשייב, מכל סוג כמה מינים.
בחורים שמים יפה תכיפה על הכיסא, והולכים לישון, רחוצים, גלוחים, מבושמים.
ואני אנא אני בא...
למחרת מתחילים שניים אוחזין,
נער מתקיף ישר בקושיה, לא הבנתי מה הוא רוצה??
פתאום חששתי שעבדו עלי במתיבתא ברסלב, וסיבבוני בכחש, ואני עם הארץ, שהרי אינני מבין קושיא של נער!!!
המג"ש הביא חידושים, שהיו לי לפלא.
בהמשך הסתבר שהקושיא הייתה מופרכת מתחילתה, זה למה לא הבנתי.
החידושים של המג"ש, פשוט יובאו מדף ט' .
שבועיים גג הצלחתנו להחזיק מעמד שם.
בהפסקות רצנו כל המדרגות הרבות מלמעלה הר נוף לבית המדרש בוסטון, שם היה מזגן ו... ספרי רבינו!!!
רק אז התחלתי להבין מה יש לנו!!!
מאחר שנולדתי וגדלתי רק בברסלב, לא יצא לי להבין מה זה מדבר רוחני צחיח.
בחצי חודש אלול עזבתי את בגדי בידם ונסתי על נפשי משם.
לאן?
לברסלב בני ברק.
איך?
כי היה הייתי משמש אצל ר' יעקב מאיר ואמרו לי לפליאתי, שהוא ממליץ ללמוד בברסלב בני ברק!?
רצתי בבת אחת את כל המדרגות עד לביתו למעלה.
דפיקה בדלת.
הוא פותח, אני יורה שאלה במפתן הדלת, בלי להיכנס אפילו:
זה נכון???
כן!
אמרתי שלום, רצתי להכין מזוודה ובא' חשוון נכנסתי בשמחה לברסלב בני ברק.
שיעוריו של רבי פנחס שרייבר ראש הישיבה, לא נפלו ברמתם מראשי הישיבה הקודמים שהייתי שם.
