לחזור לתשל"ז בלי תפקידים ותקציבים

בניגוד למי שסבורים כי ניצבים אנו בפני ימים קשים בענין גיוס החרדים ההיפך הוא האמת, קורה משהו טוב ובריא, וחבל שזה  לא קרה לפני שנים, זה יחזיר אותנו למקומנו הטבעי, נשוב ונהיה חרדים באמת נבין כי טעינו כאשר התרכזנו בגיוס כספים מקופת הממשלה וחשבנו שעם זה נעשה הכל, לא קלטנו שדווקא עם כספים מפילים אותנו, עתה ניאלץ להבין את מה שלא רצינו להבין כאשר הזהירו אותנו כי אנו מתקרבים יותר מדי אליהם, ותולים את קיומנו במקורות התקציביים שלהם וכי זה מסוכן

בימים הקרובים תהיה הכרעה בענין 'חוק הגיוס', כפי שזה נראה בשעה זו השופטים יקבעו כי חייבים לגייס, מה שלא ברור כרגע באלו אמצעים ואיך יעשו זאת מפני שזה בלתי אפשרי בין לילה לגייס אלפי חרדים, לכן נמתין להכרעה ואז נדע איך להגיב ובאיזו צורה. מה שחשוב לנו כבר עתה לפני ההחלטה, להבין ולדעת, כי טעינו כאשר התקרבנו אליהם יותר מדי ביקשנו להיות אזרחים 'שווים' ומגיע לנו הכל 'שווה', כאן פתחנו להם את הפתח לטעון כי גם הם רוצים 'שוויון' וגרמנו לעצמנו את החורבן בענין גיוס  חרדים

מי שילמד את ימי החרדים בארץ ישראל ובמיוחד לפני שנת תשל"ז, איש לא העיז לתבוע מן החרדים 'שוויונות' הבינו כי החרדים אינם כמו החילונים ואף לא כהמזרחיסטים הדתיים, החרדים לא ישבו בממשלה ואף לא בקואליציה מסיבות אידיאיות, מפא"י דאז ביקשה לקנות את החרדים בסכומי עתק בתקציבים שיחסית לימינו היו חזקים וטובים יותר, וויתרנו על כל אלה, בשביל שחלילה לא נגיע אז לימינו אלה, גדולי ישראל הזהירו מפני כל התקרבות אליהם עד כדי שויתרנו על תקציבים שהתחננו שניקח, ידענו כי לא נותנים בחינם זה בא עם מחיר, ומזה פחדנו

החורבן התחיל בתשל"ז כאשר עלה מנחם בגין לשלטון, ונציגי החרדים בכנסת שהיו תאבי שלטון באו לגדולי התורה וטענו כי מדובר בממשלה שהיא קרובה ליהדות ודרכה נוכל לעשות הרבה, ולא הצליחו למכור לגדולים את הלוקשים הללו, הם לא הסכימו בשום אופן שיקחו תקציבים העולים על 45 אחוזים, והנושא השני היה 'אחריות', אי אפשר לחרדי לשאת באחריות למעשי הממשלה. ואז באו ה'חכמים' הגדולים החכי"ם החרדים ביניהם שלמה לורנץ שייצג את הליטאים כשעמו יחד נציגי גור ושלומי אמונים ונציג הסיעה המאוחדת שהיה נאכשלעפער באותם ימים וטענו כי בתפקידים בכנסת לא נושאים בכל אחריות, מפני שאין זו ממשלה. גדולי התורה הסכימו שיצטרפו לקואליציה והציבו תנאי שמותר לשאת רק בתפקידים בכנסת, וככה הפך שלמה לורנץ נציג הליטאים ליו"ר ועדת הכספים ור' מנחם פרוש ליו"ר ועדת העבודה והרווחה, נציג גור מוניע שפירא מונה לתפקיד יו"ר הקואליציה ובגין הקים ממשלה ימנית לראשונה בתולדות הכנסת

במשך של כמה שנים שמרו על הכללים שהציבו גדולי ישראל, אבל אז, במיוחד בשנות הממי"ם הגיע הפילוג באגודת ישראל, פרצה מלחמה קשה בין הליטאים לגור, הרב שך שנא שנאה תהומית את  הרבי ה'לב שמחה' מגור ותבע שלא למנותו ליו"ר 'מועצת גדולי התורה' יחד עמו, הרב שך לא פרש רשמית, אבל ניהל מלחמה קשה באגודת ישראל כאשר תוך כדי נתן יד להקמת ש"ס בתשמ"ד, וכאן נפרצו כל החומות, התירו מינויי שרים למי שמכונים 'חרדים' שהמיט אסון על 'חוק הגיוס', החילונים טענו, אם החרדים שווים לנו בשלטון, הם יהיו שווים גם בשירות צבאי

האסון הזה החריף כאשר הרב שך הקים את 'דגל התורה' ואיפשר לאברהם רביץ לכהן כסגן שר באותה טענה כי מי שנושא באחריות הוא השר ולא הסגן, טענה שנדחתה בתשל"ז על ידי גדולי התורה דאז שקבעו כי אסור לחרדים לכהן בתפקיד ממשלתי כלשהו, התירו רק תפקידים פרלמנטריים בכנסת מפני שזו אינה הרשות המבצעת, אבל רביץ לחץ על שני דברים, תפקידים ממשלתיים ולהתיר לקחת מקסימום של תקציב, הוא רצה 100 אחוז תקציב בטענה כי אין זה משנה כלל, ולמה להתרוצץ בחוץ לארץ להשיג כספים כאשר אפשר להשיג דרך הקואליציה הרבה יותר וקל

מה שאלו לא לקחו אז בחשבון כי בזה הם ממיטים אסון על היהדות החרדית בענין הגיוס, מפני שאם אנו 'שווים' בתקציבים ובתפקידים אנו 'שווים' גם בגיוס לצה"ל, וכך המשיכו במשך של שנים מבלי שבכלל חשבו על התוצאה, היו בטוחים כי לעולם חוסן היו בטוחים כי מאחר והחרדים הקול המכריע בין ממשלת ימין לממשלת שמאל הם יהיו בכיסנו, ומה אנו לומדים היום, כי כללי המשחק שונים ולא הם בכיסנו אלא אנו בכיסם, אם נמשיך להיות 'שווים' בתקציבים ובתפקידים

דרך אחת לפנינו, לשוב אחורנית. על גדולי התורה לאסור על כל החרדים לכהן בתפקידים כלשהם, להכריז כי אנו מוותרים על תקציב הישיבות, נסתדר לבד, כאשר כל המפלגות יבינו כי אין את קולות החרדים וכי אנו נצביע מבחוץ למי שיתמוך בעניינים שלנו, כולם ירדפו אחרינו ולא יוכלו לטעון כי אנו 'שווים', אנו לא רוצים להיות 'שווים' וממילא גם בגיוס לצבא איננו 'שווים'

הכי חכם יהיה אם נעשה צעד דרסטי, ויתור על כל תפקידי החרדים בממשלה ובכנסת, וכי איננו תלויים יותר בכלום, נכריז כי אנו חרדים 'אידיאית' ולא נוותר על קוצו של יו"ד מן האידיאה הזו, אנו לא 'שווים' עימם, אנו חיים במדינה אחרת באותה מדינה, הכל ישתנה. הפרישה חייבת להיות 'אידיאית' וכזו שתזעזע את המדינה תוך הכרזה כי נצביע נגד כל ממשלה שהיא נגדנו, נתמוך באוייביהם הפוליטיים, ואז תראו איך שהכל משתנה

חיים שאולזון