ממתק לשבת

 

ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשפ״ד

לפני כשבועיים ישב איתי מפקד צעיר, אבא לחמשה ילדים, שנלחם חמשה חודשים בעזה והגיע לשבועיים לתאילנד. 

הוא ביקש לדבר איתי ואמר לי ״נלחמתי בעזה עם כל הלב והנשמה נתתי את כולי והרגשתי שאני חלק ממשהו גדול, אני מוכן למסור את נפשי למען עם ישראל ועכשיו אחרי שיצאתי הכל נראה לי רדוד, לעזור בבית עם הילדים? לקום כל בוקר לעבודה אפורה ? לתת תשומת לב לאשתי? זה נראה לי דברים קטנים מדי.. 

בין היתר אמרתי לו שלדעתי התרופה הכי טובה תהיה שיזכיר לעצמו כל הזמן שהשליחות הענקית שעשה בעזה ממשיכה, ועכשיו הקב״ה נותן לו את השליחות לקחת את אותה התלהבות שהיתה לו בעזה- לחינוך הילדים שלו, לשמח את אשתו ולהשפיע ולעודד את כל מי שמסביבו. 

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הלחם הנסי שעם ישראל אכלו במדבר - המן, זה היה באמת אוכל מדהים ללא פסולת ועם כל טעם כמעט שרצו להרגיש בו ובכל זאת עם ישראל מתלוננים, "זכרנו.. את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת השומים ואת הבצלים" מסביר רש"י "אמר רבי שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו מפני שהם קשים למניקות" זאת אומרת שבמן יכלו להרגיש כל טעם שרצו מלבד הדברים האלו שהם קשים למניקות ונשאלת השאלה בגלל שיש קומץ מועט של נשים בעם ישראל שהם מניקות כרגע לכן כל עם ישראל צריכים להימנע מהטעמים האלו שיכולים להזיק למניקות?

מסביר הרבי מליובאוויטש שהתורה מלמדת אותנו כאן על חשיבותו של כל יהודי יחיד ועד כמה צריכה להיות הערבות של כל עם ישראל גם ליהודי אחד, כשיש יהודי שמשהו לא טוב לו ואפילו אם מדובר על תינוק יונק, כל עם ישראל מצטרפים אליו ומוותרים ביחד איתו על הדבר שיכול להזיק לו כדי שלא ירגיש שחסר לו משהו עכשיו.

פעמים רבות אנחנו יכולים להרגיש שכשמדובר על פרוייקט גדול שיציל את העולם או יסייע לכל עם ישראל אנחנו מוכנים לוותר על עצמינו ולתת אבל כשאדם פרטי יבקש טובה לא תמיד יש לנו כח לעזור והתורה מלמדת אותנו לראות גם את האדם האחד ולעזור אחד לשני גם כשזה לא יהיה בכותרות.

יהי רצון שנסיים בקרוב ממש את המלחמה בניצחון גדול בכל החזיתות וגם אז נזכור ליישם את הערבות ההדדית בינינו בכל תחום ובזכות הערבות והאהבה בתוכנו נזכה שכל החטופים יחזרו הביתה בקרוב וכל החיילים יחזרו לשלום ונזכה כבר לגאולה אמיתית ושלימה מיד ממש.

שבת שלום

הרב נחמיה וילהלם

בית חב"ד בנגקוק תאילנד