רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 21 ביוני 2022

המשך בקשת המחילה מראש הישיבה

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

התחלתי לכתוב כאן שההנחות הנסתרות מאחורי הפניה שאפסיק לכתוב כאן דברי אמת, הינן שתיים והתחלתי לדון בשניה שבהן.

טענתי שיש בזה אכזריות נוראית. כי אם אתה מניח שאין לך תשובות (בוא נהיה ישירים לרגע. אתה מתכוון לפירכות, לא לשאלות או קושיות), אז מהיכן אתה מביא את עזות הלב לעזוב אותם לחיות בשקר?? עד כדי כך לא איכפת לך מהם?

נחזור רגע להנחה הראשונה. אם אתה מניח שאין תשובות, מן הסתם  פירושו שאתה בעצמך אוחז בשלב אותו אתה רוצה להביא אותם. בשלב בו כבר מאוחר מידי מכדי לעשות שינוי. לא אופתע אם זה המצב (כן אופתע אם תודה בכך) משום שלא אחת פנו אלי ראשי ישיבות ומשגיחים בבקשת עזרה לבחורים והסתבר שהם בעצם מעולם לא ביררו את עולמם ואין להם מושג לָמָּה הם מאמינים לְמָה שהם אומרים שהם מאמינים (ומה ההבדל בין המסורת שהם מעבירים, למסורת שמעביר הקאדי בהר שממול).

אין פלא בדבר. בישיבות לא לומדים מחשבה בכלל. לרוב מוחלט של בחורי הישיבה (שברבות הימים הופכים לראשי ישיבות רמי"ם ומשגיחים) לא מזדמן לדון בדברים. בהיותם בגיל שבו טבעי לשאול את השאלות היתה אווירה שזה לא לגיטימי לשאול ('שאלה איז טרייף') וכשהיו מבוגרים יותר, זה ממש מבייש לשאול פתאום, משהו שבעצם היית צריך לשאול לפני המון זמן.

אני יודע את הדברים באופן אישי. יש משגיח אחד שיש לנו קביעות שבועית ואני נדהם עד כמה בישיבות לא מסבירים כלום. ממש שום כלום, אפס ונאדה מוחלט. כשאנחנו היינו צעירים היינו עסוקים בנושאים הללו מעל הראש והתפארנו בכך על החילונים שאינם מבינים למה הם כן חילונים ולא דתיים וזה היה חלק מההבנה שלנו שאנחנו העילית והמבינים-למה-הם-חיים-כאן-בכלל.

בכל אופן, אם אתה בוגר ישיבה נורמלי, תדע שאתה בסיכון גבוה שמתישהו נקרא את שמך כאחד שעשה משהו לא בסדר (ותסלח לי שאיני מרחיב. אתה הבנת). אם אין לך תשובות (לעצמך) לשאלות הבסיסיות, תעשה עם עצמך (ועם תלמידיך) חסד ולך תלמד את הדברים בצורה מסודרת. אין לי כתובת ספציפית להפנות אותך, אבל אל תלך למי שאומר לך שאסור לשאול וכו'. הוא הגורם לאובדן הנשמות הגדול ביותר בעם ישראל.

תחשוב רגע בהיגיון. מהו הדבר שאסור לכתוב בפני גילאי העשרה? אם היינו כותבים כאן על דברים שמחממים את הדם ומעוררים תאוות, אזי יש צדק בדברים. בגילאים אלו ההורמונים עובדים חזק ויש דברים שמקשים עליהם יותר מאשר על מבוגרים. אבל בשאלה של התורה שמתחדשת בכל עת, או בדברים אחרים שאני נוגע כאן תוך כדי כתיבתי, מה חיסרון יש לבן עשרה בזה? מהו הדבר שאסור לדון בו בפניו? אדרבא, אנחנו יודעים שרוב האיזמים הונעו ע"י צעירים. אדם, בהיותו צעיר, מחפש את האמת המוחלטת והוא מוכן לשלם עליה מחיר. בזה יש לו יתרון עלינו, לא חסרון.

צא וראה שבמסגרת מקבילה, ממגזר שכן, לומדים הכל, שואלים הכל ודנים על הכל. אתה יודע מה? אם אתה רוצה לקבל סקירה על הנושא של השגחה פרטית, למשל, תוכל לפנות לבחור ישיבה מזרוחניק רגיל ומן הסתם תקבל גם ידיעות וגם מ"מ מלוא חופניים.

לצערי - ולבושתנו - אצלנו לא דנים בכלום. לא שואלים ולא עונים. ממש שילוב מנצח של תם ושאינו יודע לשאול. מגדלים אצלנו כבר דור שני של גלמים שעושים מה שאומרים להם (כמה זלזול הכניס ר' משה זצ"ל למילים 'אמרו לי'. רק תלמידיו יבינו) ואינם חושבים כלום.

במחשבה שניה חושבני שבמגזר זה תוכל למצוא רב/חברותא ללימוד כל נושאי המחשבה שהפסדת. מן הסתם תצטרך לעשות זאת בהיחבא, אבל לפחות תדע מה אתה עושה בעולם ובעוד כמה שנים באמת תוכל להעמיד תלמידים יראים ושלמים. לא שווה?

אולי אתה תהיה זה שיזכה להציל את הדור. תלמד את הנושא, תתמחה בו, תעמיד בו תלמידים ובהמשך גם תתן הסכמות לספרים בתחום זה. הלוואי.

שהרי ברור שמכתבתי כאן לא נקים דור של יראים שלמים וישרים. כאן אולי נעורר מישהו למחשבה ולמעשה - וזה יהיה הישג שבשבילו שווה לי כל הטרחה. אבל צריך מישהו בשטח. מישהו שיבין את עולמו וידע להעביר את זה לדור הבא.

כי אם נמשיך ככה, שמה שיש לנו זה רק אינקוויזיציה וסותמי פיות, כמה זמן יחזיק סיפור כזה? בשביל זה החזקנו מעמד אלפי שנים??

ומיני ומינך יתקלס עילאה.

 

חרדי בעולמו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.