רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 20 בנובמבר 2020

ליצמן מזלזל בציבור וב'מועצת גדולי התורה'


הוא לא מרגיש כל צורך בהתנצלות, הוא פרש מתפקידו כשר בקול רעש גדול, התחייב כי לעולם לא ישוב להיות שר, הסביר מדוע התפקיד הזה הוא רק 'בדיעבד' וכי לכתחילה זה אסור, הוא ניסה למכור לציבור שהוא מתכווין לשם שמים בלבד, והנה לא עברו כמה שבועות והוא החדיר סכין חדה בציבור כולו, לעג לו, לא התנצל כלל, חזר לתפקידו מבלי שהוא מרגיש כל צורך להסביר את צעדו, מדוע הוא אמר כי לעולם לא ישוב לתפקיד והנה הוא שב לתפקיד

כדרכו, הוא יזרוק זאת על מורו ורבו אותו הוא מלכלך כאילו שהוא זה שמנקה את פשעיו. אם הוא היה חסיד אמיתי הוא לא היה מערב אותו כלל ושומר על כבודו, אבל מתברר כי הוא רחוק מלהיות חסיד אמיתי, הוא חסיד כשהוא מקבל את מה שהוא רוצה ורחוק מזה כאשר הוא צריך להתמודד עם האמת ובעיקר עם המציאות הקשה של החלטה מאוד מוזרה שהתקבלה על ידי אחד ויחיד מבלי שהוא כלל הבין שהוא צריך לשאול את 'מועצת גדולי התורה'

מילא הסיעה שם הוא זלזל וכלל לא שאל, ולולא הקימו כמה חברים קול זעקה הוא גם אותם לא היה לוקח בחשבון, אבל נתעלם לרגע מהסיעה. את אגודת ישראל מחייבת 'מועצת גדולי התורה' הם אלו הקובעים את המותר והאסור, והשאלה הנשאלת היא, מתי התכנסה 'מועצת גדולי התורה' והחליטה כי מותר לו לשוב לכהן כשר. ההחלטה שלו היתה של דקות בלבד, הוא נכנס לשיחה עם ראש הממשלה כשהאמין כי יציע לו שורת הצעות כאלו שיוכל לנהל את המשרד מבחוץ, וכאשר הבין כי זה בלתי אפשרי, הוא החליט במקום כי הוא חוזר לכהן כשר, הוא לא המתין יום או יומיים לאפשר לחברי 'מועצת גדולי התורה' להחליט לפחות בשיחות טלפוניות, הוא החליט והוכיח לעולם כולו כי הוא לא שואל את 'מועצת גדולי התורה' ולא הם קובעים לו את המותר והאסור

אין אפילו מינימום של ספק, כי לפחות חמישה חברים במועצת גדולי התורה היו מתנגדים לשובו לכהן כשר. הם התחייבו בפני האדמו"ר מסלאנים כי לא יתנו יותר יד לכך, ולכן ליצמן העדיף לא לשאול אותם כלל. והשאלה היא, האם אינו מחוייב ל'מועצת גדולי התורה', האם הוא מעל גדולי התורה, וכי הם מתחתיו יקבלו פקודות ממנו?

התירוץ כי הרבי מגור התיר לו לא מקובל כאן, מפני שהתפקיד הזה שייך לאגודת ישראל ולא לחסידי גור, ואת אגודת ישראל מחייבת 'מועצת גדולי התורה' ולא חבר זה או אחר, חייבים לכנס את החברים כולם ולקבל החלטה. הרבי מגור בענין הזה לא יכל להחליט מפני שאין לו סמכות לכך, הוא יכול להחליט רק אם יהיו לו את רוב החברים שיאשרו את הצעד הזה, והם לא נשאלו כלל

כאן בעייתו של יעקב ליצמן שהוא סמל הזלזול בציבור ובגדולי התורה, הוא מבקש להוכיח שוב ושוב כי הוא לא שואל אף אחד ויעשה כהבנתו כאילו שמדובר בעסק פרטי שלו. ההתנהגות שלו בשבועיים האחרונים הוכיחו כי התפקידים הציבוריים הם נחלה פרטית שלו ואינו מבין כלל שהוא צריך לכנס סיעה ולבקש מהם לאשר, או לפחות לדווח שיהיו בעניינים, הוא עושה מה שבא לו ולא קולט כי הוא פוגע בציבור ולא בסיעה זו או אחרת. שיהיה לו חשבון פוליטי כזה או אחר עם מי שלא יהיה, בציבור אסור לו לזלזל, והתנהגותו הוא זלזול בציבור

הבעיה אצל ליצמן שאצלו ציבור זה רק חסידי גור ולא קיימים אחרים, אפשר לראות זאת בכל תחום בפעילותו הציבורית. אחד כזה אינו ראוי שייצג את כלל הציבור, ואין כל ברירה אלא לחפש דרך איך להיפרד ממי שחושבים כי רק הם קיימים  וכי אין אחרים. טעות עושים בכל יום שיושבים עימם יחד במפלגה אחת. עדיף שיעשו ליצמן וחבריו שבת לעצמם, והיתר שבת לעצמם, וככה לשמור על כבוד הציבור. הדרך כפי שליצמן הולך בה היא פגיעה קשה בכל מי שאינו חסיד גור וחייבים לעשות לזה סוף

חיים שאולזון

אין תגובות:

פרסום תגובה