ומה קרה? מהיום הראשון שהוא תפס את ההנהגה הוא הוכיח כי הוא כשלון אחד גדול, אין לו את מינימום ההבנה במנהיגות, עושה טעות אחר טעות, ולא קולט כי גם את החלק שנשאר בידו הוא יפסיד בגלל בעיה אחת וקשה שיש לו והוא ה'אגו' שהיא בעיה לא רק אצלו גם אצל הרבה אחרים שמאבדים את כושר ויכולת המנהיגות כשהם לא יודעים להחליט מתי כן ומתי לא
עוקב אני אחרי מנהיגות סאטמאר והנעשה בה לפחות חמישים שנה, מכיר אני את האהרוני וההיסטוריה שלו מאז הוא היה בחיתולים, ועוד כאשר היה רק הראש ישיבה והאיש שכל כך ציפו לו ולעתידו, הזהרתי אותו בעשרות רשימות שפרסמתי כי הבעיה העיקרית שלו היא הכוחניות, אצלו עובד הכח ולא המח, הוא מאמין בשיטה, שלא רק הוא, בעוד כמה קהילות הבעיה דומה, הם מאמינים שבכח יצליחו, זה נובע מתוך אמונה כי הצד האחר חזק והדרך היחידה להשפילם ולכופף אותם הוא על ידי כח, אלו לא למדו ממי שפעלו לבד בלי איש מאחוריהם והצליחו לכופף גדולים וענקים בגלל שהם עבדו עם מח ולא עם כח
מה שחסר לאהרוני הוא ה'מח', כאן החורבן הגדול של סאטמאר, ועם זה אני מגיע לנעשה בבני ברק. הוא ידע והכיר את הבעיה עוד בחיים חיותו של הרב כץ, עוד הרבה לפני שאהרוני נהיה רבי, חיים הערש מייזליש שירת אותו בטרור שהיה מן המתקדם ביותר, הוא זה שירד לחיי הזאלוני שהיה אז בירושלים, האהרוני ידע כי ביום מן הימים הוא ייאלץ לשלם את המחיר על השירות שהוא עושה לו, אבל כאשר למד את הבעייתיות, במקום שיטכס עצה עם חכמים ומבינים וינווט ביניהם ויידע להכין את הקרקע ליום של אחרי הרב כץ, הוא איפשר לכוחניות לשלוט, וברגע האמת היה עליו להתמודד עם ה'אגו' מפני שהצד האחר אמר לו כי אינם חסידיו באמת וכי הם מתכוונים לבנות את עצמם וכאן הוא איבד את השליטה, הרגשות החלו לעבוד ומאותו הרגע השכל כבר ישן ועשה טעות אחר טעות, ועתה אנו רואים איך סאטמאר בבני ברק הולכת ונחרבת ממש
האהרוני היה זה שתקף את הזאלונים על שפנו לבית המשפט הציוני, ועתה הוא זה שנתן את האור הירוק לפנות למשטרה נגד המייזלישים, הוא ככל הנראה מאמין שהזכרון של הציבור קצר וחלש ואפשר לעבוד עליו, המעשה שעשו היום יום שישי בבני ברק הביאו שוטרים שיסייעו לאהרוני להלחם במי שהם לכאורה מחסידיו, אין טוב ממנה להוכיח כי האהרוני איבד את המנהיגות, מפני שמנהיג אמת לא צריך משטרה, מילה אחת שלו עושה את הכל
פילוגה של סאטמאר בבני ברק ועתה פילוג האהרונים בעיר מובילה את סאטמאר לדרגה שניה ושלישית. בעבר הם היו מן הגדולים והענקים ובעיקר העריכו את מנהיגותם, לא עוד, ולא מפני שלא יכלו להימנות על המנהיגות החרדית, אלא מפני שהם קטנים מדי לשאת על כתפיהם מעמסה כל כך גדולה
אם האהרוני חכם, עליו לחלק את החסידות שלו בין כמה בתי כנסת, כמו שלכל חסידות אחרת היכן שהרבי לא גר באותו עיר יש כמה בתי כנסת וזה מקובל, ככה גם בבני ברק עדיף היה מראש שהרב כץ יכהן כרב של חלק מהציבור שלהם ומייזליש שיתפוס הנהגה על האנשים שלו, וככה היו ממשיכים בשלום כאשר כל אחד בתחומו, עתה רבים על מה שכבר כמעט ולא קיים, ומי שיוצא כאן המפסיד הכי גדול הוא האהרוני מקרית יואל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.