השאלה היא האם זה נכון לעשות כך, או שאולי היתה זו מצוה הרבה יותר גדולה לחפש יהודים שזקוקים לאתרוגים הללו מפני שאין ידם משגת ולתת להם את האתרוגים. אותם רבנים שמביאים להם את האתרוגים הם עשירים לא חסר להם בשביל לקנות אתרוג מהודר, לעומת זאת מסתובבים כל כך הרבה יהודים שכל כך רוצים אתרוג מהודר וזה רק בחלומם במציאות אינם יכולים להשיג זאת, מדוע שלא יתנו להם את האתרוגים הללו ויעשו מצוה ממש, מאשר לתת לרבנים שאין להם כל צורך בהם, וכאשר ברור כי פרט לאתרוג אחד אינם משתמשים בהם
גם אם נטען שהם משתמשים באחד לברכה ובאחר לנענועים, אז שתיים, ומה עם יתר השלושים שקיבלו. כל עסקן רץ ומחלק לכל מי שהוא מבקש להתחנף לו אתרוגים 'מהודרים' ויפים, כאשר מדובר בלא יותר מחנופה וכלל לא כוונה לשם מצוה
אם כל עם ישראל היה מסודר ולא היה חסר להם בשביל לקנות אתרוגים מהודרים הייתי מתעלם מהענין, למרות שגם ככה לא מובן לשם מה כל כך הרבה אתרוגים. במצב הקיים נוצר רושם כי אלו שלא חסר להם, להם מביאים אתרוגים מהודרים ששויים מאות שקלים או דולרים חינם, ואילו היהודי שאינו בעל גאוה צריך לשלם הון לאתרוגים כאלו ואין ידו משגת
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.