ערב ש"ק
פר' כי תבא תשע"ט
לידידיי
היקרים קוראי הגליון מעדני הפרשה הע"י.
הודו לה'
הבחירות מאחורינו, מפליא הדבר איך קודם הבחירות עושים כזה רעש וצלצולים על סכנה ממשית,
ולמחרת פתאום יוצא האויר מהבלון, לא שאני מזלזל בחומרת המצב שנוצר ומי יודע מה ילד
יום, אך כל אחד מבין את כוונתי ברגשות שלפני ואחרי
ובעקבות זה קצת
יותר הבנתי את מאמר חז"ל שבבוא המשיח ישחטו את יצר הרע, צדיקים נדמה להם כהר
ורשעים נדמה להם כחוט השערה, אותה פעולה לפני ואחחחחרי, צדיקים הם תמיד לפני החטא
ולכן נדמה להם כהר מי יודע מה מחכה שם, רשעים תמיד אחר החטא והם יודעים כמה הבלון
מלא באויר.
לא שאני
משווה את הבחירות לחטא שהרי רוב רובו של גדולי ישראל ציוו על כך, אבל הנייעס והמיאוס
מסביב וכל הביטול תורה הנלווה הוא ודאי לא רצוי.
כולם שואלים
מה יהיה?
ראשית: צריך
מספר ימי צינון, הלהבות ינמכו, האש תעמעם ודברים ישתנו, כי הלהבות הגיעו כ"כ
גבוה שקשה בבת אחת לרדת למטה ולהתחבר למציאות, כולם דקלמו משפטים שהיועצים הציעו כדי
לקושש קולות אבל כעת חוזרים למציאות.
לדעתי,
המפסיד הגדול הוא ליברמן כי כל תקוותו היתה שהליכות וכחו"ל יקבלו כ-25
כ"א והוא יהפוך ללשון מאזנים של 15 מנדטים, אך כרגע הוא מיותר לחלוטין
לכאורה, כי מי ירצה כזה איש הפכפך ובוגד כאשר יש אלטרנטיבה?
אין זמני
בידי להאריך, ואצטט כאן ווארט אחד מהגליון ותראו למה כדאי לפתוח ולקרא (ולהדפי
לפחות העתק לבית הכנסת לזכות הרבים)
השבטים שעמדו על הר עיבל הם השבטים שנתברכו
בעושר, כדלהלן: התורה מעידה כי מקנה רב היה לראובן וגד במדבר לב. זבולון כידוע היו
סוחרים עשירים על חוף ימים מגילה ו. דן אשר ונפתלי היו בצד צפון קרוב לשולחן
והרוצה שיעשיר יצפין ב"ב כה:
לעומתם, השבטים שבהר גרזים היו עוסקי תורה,
שמעון ולוי היו מלמדי תינוקות (מדרש רבה), ואת יהודה שלח לפניו גשנה להקים בית
תלמוד (מדרש תנחומא). 'יששכר באהליך' 'יודעי בינה לעתים' דברי הימים א יב, יוסף בן
זקונים פירש"י 'כל מה שלמד משם ועבר מסר לו' וכאשר נמכר יוסף המשיך עם בנימין.
בעקבות חלוקה זו בין השבטים, התבוננתי
בתיבות 'גרזים' ו'עיבל' והבחנתי כי הפער ביניהם הוא 148 דהיינו קמח (גרזים = 260,
עיבל = 112).
ולכן, נרמז להם בעמדם על הר עיבל כי 'גרזים'
עולה במספרו על 'עיבל' כמנין 'קמח', ו'אם אין תורה אין קמח' אבות ג יז, כלומר, אם
תקיימו את התורה תזכו לב' שולחנות ותזכו לפרנס את אחיכם שעמדו על הברכה בהר גרזים
כי שם ברכת ה' והיא תעשיר, ואם לא תשתמשו בעשירותכם כדי לתמוך בעוסקי התורה, אזי
הקמח שלכם שייך להר גרזים.
שבת שלום
ומבורך
ישראל אהרן
קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.