רשימת הבלוגים שלי

יום חמישי, 28 בינואר 2021

מרן האדמו"ר הרי"ף על פרשת השבוע חלק א'


חלק א :

״וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ״ (שמות יד ה) 

והנה צריכים לבאר ולומר יסוד גדול, כאשר יש ישועה לעם ישראל מאומות העולם, הישועה באה בשני אופנים או שיש לעם ישראל הרבה זכויות ובכח הזכויות האלו הקב״ה מושיע את עם ישראל או שלאומות העולם יש הרבה עוונות ואין שום זכויות ואז יש ישועה לעם ישראל. 

והנה בני ישראל במצרים היו במצב קשה ביותר מבחינה רוחנית וכבר אמרו ״ואת ערום ועריה״. וכן הגיעו למ״ט שערי טומאה ומלאכו של מצרים היה טוען, מה אלו עובדי עבודה זרה אף אלו עובדי עבודה זרה. וגם המצרים היו במקום שפל ביותר מבחינה רוחנית, ערוות הארץ, המקום הטמא ביותר בעולם היתה ארץ מצרים, מלאה בכישופים ובכל רע. 

והנה מצרים שחררו את עם ישראל, בכח זה שעם ישראל היו להם זכויות ולמצרים לא היו זכויות. לעם ישראל נוסף ביציאת מצרים קורבן פסח והדם ששמו על המשקוף ונהיו הם הזכאים, בזכות מצות הפסח ומצות דם על המשקוף והמצרים בלי שום זכות. וכדברי חז״ל, ״עשאוה כמצולה שאין בה דגים״ וכך נגאלו ונושעו בני ישראל. 

אבל כשיצאו בני ישראל ממצרים, המצרים הרגישו פתאום שיש להם זכויות. ואיזה זכויות, הממון שהתורה אומרת ״ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה, כלי כסף וכלי זהב ושמלת״ מהחסד שעשו המצרים, היה להם לזכות. וכדברי רש״י במקום שם וזה לשונו, נהפך ליבם בשביל ממונם שהשאילום. 

וזה הענין מדוע אסור לקבל צדקה מן הגוי. כי התורה (דברים ט ה) אומרת ״כי ברשעת הגוים האלה״ וכשזה נופל זה קם וממילא באה לו הישועה. 

ונביא בגמרא (סנהדרין כו וכן ביו״ד סי רנד) שאסור לקבל צדקה מהגוי, שבזה מוסיפין לו כח ומעכב הגלות. ושאלה זו היתה בליבנו בכל זמן, האם מותר לקבל צדקה מן הגוי או אסור. ולפני שנים היינו בפנמה, אצל הנשיא של המדינה ואחרי דיבור וחיזוק גדול, נתן לנו צדקה גדולה. והאדם שקיבל הצדקה בשביל ״שובה ישראל״ נתן חשבון אחר, חשבון שלו וכך עבר לשם יותר ממליון דולר. 

וכאשר היה צריך לשלם את בנין הישיבה בניו יורק, ביקשנו את הכסף והאדם העביר הכסף לישראל, לחשבון של אמריקה. ואז באו כל הקמים עלי לרעה, ואמרו גנבה, גזל וכו׳. אחרי ששפכו את הדם ואמרו כסף של ניצולי שואה ושלוש שנים לא השאירו מקום שלא צעקו גזל וכו׳, הואילו בטובם ללכת לשאול באמריקה, של מה הכסף, למה הכסף, מה שילמו בכסף, מאפה הכסף בא, מה אתם יודעים... 

אחרי שלוש שנים שהחריבו את כל הקודשים, אמרו זה נסגר, אתה צודק. אבל מי ישיב את החילול השם, כסף שנגנב לניצולי שואה. הסיבה למה נתנו שוחד, לדעת על הפרשה הזאת. איזה פרשה, פרשת שופטים, ״שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך״, ״צדק צדק תרדוף״, ״ויראת מאלוקיך״ אבל אם אין דין למטה אין דין למעלה. 

והבנו באותם ימים את דברי רבותינו, עיר שאין בה רופא ואין בה שופט, אסור לגור בה. וכך אחרי שלוש שנים, את העיקר סגרו כי הבינו שזה נקי וטהור וח״ו דין פרוטה כדין מאה ״ואת האלוקים אני ירא״ אבל השאירו, אין פטור בלא כלום. 

ואחרי הרעש הגדול מה יאמרו, טעינו ?! מה יעשו עם כל הדברים שדיברו, אז המשיכו בדרך שבסוף הפילה חללים ״עיני עיני יורדה מים״ על ההרס והחורבן. פרצו חומות מגדלי וטימאו כל השמנים, אבל פח קטן של יראי השם, תלמידים מקשיבים עמדו והקימו את העולם חזרה, בתורה, מצוות ובעבודת השם. 

וב״ה זכינו שרגע אחד לא פסקה התורה הקדושה, ואנשים מסרו את נפשם. על כל הצדיקים האלו אנו אומרים בדמעות ״לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה״. והקב״ה הביא לידנו דבר דבור על אופניו, מה שידוע לכלל ומה שנסתר מהכלל. ומעשה זה יסופר בספר דברי הימים. 

וכל יום עשינו ועושים חשבון נפש, על מה הביא לנו הקב״ה הרעה הזאת. והיום יודעים שזה לא רעה וזה יד השם. ב״ה זכינו לזיכוך עצום, לעבור הבדידות, סרטן וחלק מהזמן טיפולים ולהיות במקום הקשה בעולם, בחדר ששם הושיבו את הראש של החמא״ס. 

זה מקום שהקירות ינקו רוע, טומאה ואכזריות. אבל נלחמנו להאיר את החדר בנרות משמן זית, שבמסירות נפש השגנו. וכל יום היינו שרים את השיר של מור זקני רבי יעקב אבוחצירא זצוק״ל ״אשיר לכבוד חברים״ ועל כל בית שהוא לכבוד אחד מהחברים של רבי שמעון בר יוחאי, שלמדו וכתבו איתו את הזוהר הקדוש וחלקם את האידרא רבה והאידרא זוטא. וכך רבי שמעון הנר הראשון, רבי אלעזר בנו הנר השני, רבי אבא הסופר הנר השלישי וכך על פי הסדר. 

וכך בכל יום בדבקות עצומה בהקב״ה קשרנו את נפשנו במר״ש שזה ראשי תיבות מרבי שמעון. וכדברי מאן דאמר אחד, שרבי שמעון היה במערה בלוד. גם אם לא, הניצוצות שהיו שם היו גבוהים מאוד. 

והיינו צריכים לרדת לעומק הגדול, לקבץ פזורים ולהביא ביום הראשון את ספר דברים. עם כאבים קשים, עם סרטן חדש שיצא לנו שם בבלוטות הלימפה ואחרי כן היינו צריכים להסירם. 

הגענו שם לאהבת השם וביטול עצום והיינו יודעים מה אנשים שהיו אוכלי לחמי, איך הגדילו עלי עקב. והכל מכלול של דמיונות ולחפש תירוץ, למה להתיר ולהחריב כל חלקה טובה. אבל ״והקב״ה מצילנו מידם״, הרבה שלוחים למקום, כי לא תמו רחמיו ויודעים אנו שכל האנשים שמסרו נפש באותם ימים, לא ניפרד לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. 

היום אנחנו מנותקים מכל תאווה. אכילה אסורה, רק בכזית וכביצה וכל גופי ככברה, אבל התורה היא חיינו. ו״לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי״ ובכל הנסיון, בתוך נסיון הקיומי בגדר עשית לעבדך נס להתנוסס, נס בתוך נס. 

ובתוך כל האותות והנפלאות והיד החזקה והמורא הגדול אשר נהג איתנו הקב״ה, יודעים אנו שהשורש היה כי הצדקה נלקחה מגוי, וצדקה שנלקחת מגוי היא בעיה. וכדברי הגמרא (בבא בתרא י) שאסור לקבל צדקה מן הנוכרי. והגמרא לומדת את זה מהפסוק (ישעיה כז) ״בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ״ ורש״י פירש שם, כשתכלה זכות שבידם, ויבש לחלוחית מעשה הצדקה שלהם, אז ישברו. 

כי כל עוד מקבלים צדקה מן הנוכרי, העץ שלהם לא יבש ונותן להם עוד זכויות ומרחיק את הגאולה. והנה אנחנו הסתמכנו על דעת הרמב״ם שפוסק להלכה, שאם מקבלים צדקה מגוי או מאדם שמעשיו לא הגונים, כל עוד הצדקה של הגוי היא לא העיקר, מותר לקבל. אבל ברגע שהצדקה של הגוי נהיית כעמוד שדרה של המקום, אסור לקבל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.