במקרה הזה קיימת עוד בעיה חמורה, הפגיעה היתה לא רק ברבי מויזניץ אלא בעיקר בחסידים, כי ההגיון אומר שדוקא את הרבי מויזניץ הם צריכים לאהוב הוא עשה לליטאים את השירות היכן שהם לא רצו להופיע בנפרד כמו בבני ברק ועוד מקומות, הוא זה שלחץ שיעשו להם את הטובה שהתברר בסופו של דבר כשירות דב, החסידים שילמו מחיר קשה, היתה הזדמנות פז להוכיח כי החסידים חזקים ואת זה מנע ר' ישראל מן החסידים הוא גרם שהם יוכלו לרקוד המה כרעו ונפלו והחסידים ייאלצו לשאת עלבון לא צודק, מפני שהיכן שהם היו רוקדים את זה מנע ר' ישראל מהם
הם ביקשו דרכו של ר' ישראל מויזניץ לפגוע בחסידים כולם והחסידות אינה מוחלת, על זה אין מחילה, כאן החסידות תובעת את עלבונה, מפני שהחסידים עשו טובה לליטאים ויתרו על התמודדות כלל ארצית דבר שהוכיח שאין מנוס עוד, בעתיד ייאלצו בכל הארץ להתמודד לבד להוכיח להם למי יש יותר, ואת זה גרם ר' ישראל בכך שויתר להם היכן שאסור היה
ר' ישראל אדם יקר, אבל תמים מדי אינו קולט כי נחשים ועקרבים יושבים מולו המפילים אותו בפח
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.