לידידיי היקרים לקוראי הגליון מעדני הפרשה הע"י
קשה לכתוב מאמר הומוריסטי בתוך השבעה של האסון הכבד
שפקד את העיר ביתר בפרט ואת כל עם ישראל בכלל, וידועים דברי הרמב"ם כי האומר
מקרה הוא ואינו שם על לב על מה עשה אלוקים ככה הרי זו מידת אכזריות.
ברור שאינן אנו מנהלים חשבונות שמים אבל כאשר אותו
דבר חוזר ונשנה ודאי שיש לראות בכך סימן ברור משמים
טרגדיה זו מובילה אותנו קרוב לשלושים שנה אחורה,
כאשר בפעם הראשונה התפלגו החרדים האשכנזים לשני פלגים ואש להבת המחלוקת הרקיעה
שחקים, וימים ספורים לפני הבחירות נזרק בקבוק תבערה לתוך אוטובוס שעשה את דרכו
ירושלימה, השתתפתי אז בהלוית האשה הצדקנית רחל ווייס ושלושת בניה הקדושים שעלו
השמימה כקרבנות טהורים הי"ד, שאמנם נעקדו עקדה"ש ע"י אותו מרצח
ימ"ש אבל ברור שעוון המחלוקת גרם כדברי חז"ל שכל מקום שיש מחלוקת אש מכלה
הכל.
הבעיה המרכזית במחלוקת כזו היא, שכל אחד אסור לו
לזוז מדעתו כמלא נימה כי הוא בטוח שהוא בלבד מייצג את הרבונו של עולם ובענייני
אידישקייט לא זזים וצריך למסור את הנפש על כך. כאשר כולנו יודעים את דברי שלמה
המלך 'והכסף יענה את הכל'
השבוע קראנו בפרשה על קין שהרג את הבל, ולמה הרגו?
יש 2 דעות, יש אומרים שהמחלוקת ביניהם היתה בגלל קרבן עולה לה', ויש אומרים
שהמחלוקת היתה מי ישא לאשה את התאומה הנוספת שנולדה עם הבל
נשאלת השאלה: איך הם חולקים על 2 קצוות כ"כ
רחוקות, י"א מחלוקת לש"ש / קרבן / ריח ניחוח / רוחניות. ואילו הגירסה
השניה סוברת שהמחלוקת על גשמיות / אשה / תאוה?
התירוץ: אין כאן ב' שיטות. ככה זה בכל מחלוקת,
המחלוקת היא על גשמיות / כסף / קנאה / כבוד / מעמד, אבל במודעות ובפרסמות וברמקולים צועקים: רוחניות /
צדקות / תורה / שבת וכו'
אנא, אחים אל נא תרעו, גם אם צריך לפצל על מנת
לאחד, נא, בלי לשה"ר, בלי מחלוקת, נהרא נהרא ופשטיה, כבוד אחד לשני, כך דרכה
של תורה וכה נהגו קדמונינו שנחלקו בכל תחומי התורה ולא נמנעו מלישא זה את זה.
ויה"ר שנזכה לשלום ושלוה השקט ובטח והמשפחה
הכואבת תמצא ניחומים
שבת שלום ומבורך
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.