זו הפיסקה הכי מעוותת בפסק דין. מכיון שכל עוד יש ויכוח על נכס מסוים או אפילו שם של מותג יש כאן במה לדון. גם לא מדובר כאן על כתבים שהאדמו"ר כתב והוריש ליורשיו. יש בבאבוב 45 כמה אברכים חסידים ותלמידי חכמים שכתבו לעצמם "תורות" ששמעו מהאדמו"ר זצ"ל. מאיזה מקום מגיע האיסור המעוות האוסר עליהם להוציא את זה בספר. וכי זה שייך לאדמו"ר מבאבוב 48 . האם האדמו"ר רבי שלמה היה נכס קניני של בנו הצעיר. בשלמא באבוב 48 מתעלמים מהאדמו"ר רנ"צ הם טוענים שהם ממשיכים את מהר"ש. אבל באבוב 45 אומרים שהם ממשיכים גם את מהרנ"צ וגם את אביו וכי מהרנ"צ נולד מרוח הקודש. ממה נפשך למה לא אסרו עליהם גם להוציא ספר מהקדושת ציון.
כל זה מראה שהדיינים שישבו בדין זה אינם ישרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.