*יומא דהילולא של רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל*

מובא שבאחד הימים הלך רבנו האר"י יחד עם תלמידיו לציון הנביא הושע בן בארי וישבו שם, ייחדו יחודים ותיקנו תיקונים ופני רבנו האר"י זרחו משמחה מרובה. 

והנה ברגע אחד פניו השתנו, ופני עצבות הייתה על פני רבנו זצוק"ל. שאלו אותו תלמידיו רבנו למה זה ועל מה זה שפניך כך השתנו? 

ענה ואמר להם גזירה קשה נגזרה עכשיו בשמים על תושבי צפת, מכת ארבה תבוא בגבול צפת אשר תאכל את כל עשב הארץ, ותאכל את כל פרי הארץ עד שלא ישאר דבר למחייה בכל הסביבה. נבהלו התלמידים מאוד ושאלו את רבם, רבנו עונש חמור כזה על מה? במה חטאנו ובמה חטאו יושבי צפת? 

ענה להם האר"י הקדוש, כל זה בא עלינו בגלל יהודי אחד ששמו רבי יעקב אלטרין, עני מרוד הוא ואיבד את מקור פרנסתו, ובא בתרעומת כביכול כלפי הקב"ה על מצבו הקשה. כשראו מן השמים שאין איש מיושבי צפת בא לעזרתו, נגזרה הגזירה.

אמרו התלמידים, רבנו אולי עוד אפשר לעשות דבר להציל ישוב שלם מצרה חס ושלום, מה עלינו לעשות? 

ציוה רבנו האר"י הקדוש שכל אחד ינדב מכיסו סכום מסויים, ונצטבר סכום נכבד. קרא רבנו האר"י לרבי יצחק הכהן תלמידו, מסר לו את הצרור וציווה לגשת לבית האיש העני ולתת לו את סכום הכסף. 

יצא רבי יצחק הכהן וחיפש עד שהגיע לבית נטוש ומוזנח, דפק זמן עד שנענה ומצא את אותו רבי יעקב אלטרין יושב בראש השולחן, ובניו סביבו ובוכה. אמר לו רבי יצחק הכהן, אני מתלמידי האר"י, מה יש לך?

סיפר רבי יעקב שעבודתו היא שואב מים, והכלי שממנו שואב את המים נשבר, ואין לו איך לשאוב מים ואיך להתפרנס, ולכן בוכה אני על מר גורלי. נתן לו תלמיד האר"י את הכסף, וביקש ממנו לא לקטרג יותר על עם ישראל והעיר לו על הקטרוג החמור. ביקש ממנו להתפלל למען הכלל שלא יהיה חס ושלום אסון, והודיע לו שבכל חודש יפרנסו אותו מקופה מיוחדת. 

וכך עברו ימים, ופתאום תלמידי האר"י רואים ענן שחור של ארבה מגיע לכיוון העיר. פחדו מה זה ועל מה זה, אמר להם רבנו האר"י זצוק"ל לא לדאוג, הגזירה התבטלה ולא יאונה שום רע.

*****

הנה מעשה זה, הוא מעשה שמוסר גדול ולימוד גדול אנו צריכים ללמוד ממנו, לכבוד רבנו מאור ישראל האר"י הקדוש זצוק"ל. 

מצאנו בתורה הקדושה שהקב"ה ציוה, שכל נשיא בעם ישראל יביא את קורבנו לה'. אם כך, י"ב נשיאים הקריבו קרבנות, ומוצאים שעל כל נשיא התורה חוזרת ומספרת בדיוק איך, ומה הקריב. אם כן, מדוע צריך כך לחזור ולומר את כל הפרטים בדיוק של כל קרבן וקרבן?

****

אלא צריכים לבאר ולומר יסוד גדול, מובא במגן אברהם (או"ח ריש סימן סח) בשם רבנו חיים ויטאל שהביא בשער הכוונות (עניין עלינו לשבח ונוסח התפילה, דף נ טור ד) בשם רבנו האריז"ל בענין שינוי הנוסחאות בתפילה וזלש"ק, ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושינויים רבים בענין נוסח התפילות בעצמם.. בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה. בענין הזה אמר לי מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפילתו דרך שער אחד מיוחד לו, והוא סוד י"ב שערים הנזכר בסוף יחזקאל.

וכך מובא בדברי רבנו החתם סופר זצוק"ל בפרשת שופטים (דף ע, ד"ה. שופטים), כי כמו שיש י"ב שערים בתפילה, שער אחד לכל שבט, כך יש י"ב שערים לתורה, שער אחד לכל שבט. ומפרש לפי זה הפסוק (דברים טז, יח) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" שצריך למנות לכל שבט בית דין בפני עצמו, כי אם ישפטו בית דין משבט אחד את השני, יצא מזה משפט מעוקל כי חלק התורה של שבט זה, אינו שייך לבית דין משבט אחר.

וזו לשון קודשו, ונראה לי כי הנה ידוע מהאר"י די"ב שערים יש בשמים למנהגי י"ב שבטי ישראל, שעולה תפילתם שם כל אחד אל שערו. והנה כן הוא הורדת ההשפעה ושכל העיוני בחלקי התורה, יש לכל שבט שערו וצינורו להורדת שפעו, על דרך ותן חלקנו בתורתך. ובגלל כן רצה הקב"ה שיהיה סנהדרי השבט מתוכו ולא משבט אחר, דאם כן יצא משפט מעוקל ח"ו. 

וזהו שאמר הכא "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" דייקא 'אשר ה' אלוקיך נותן לך' שיש להם י"ב שערים בשמים, הכי נמי יהיו 'השופטים והשוטרים', ועל ידי זה 'ישפטו את העם משפט צדק' כל שבט ושבט משופט שלו.

****

*אם כן לומדים יסוד גדול, שישנם בשמים י"ב שערים כנגד י"ב שבטים, הן ללימוד התורה, הן לתפילה, הן לדיני תורה, הן לכל דבר ודבר. כל עדה, כל שבט הולכים במסלול של השבט ושל העדה בלימוד, בתפילה ובעבודת ה'.*

****

אך נקשה, זה טוב לי"ב שבטים, אך יש עוד שבט והוא שבט לוי, שהם לא בתוך הי"ב שבטים. וקשה, להיכן הולכת תפילתן ולהיכן הולכת בקשתן לפני הקב"ה?

****

אלא מובא ברבותנו הקדושים, שיש עוד שער בשמים שער הי"ג שנקרא "שער הכולל" ,שהוא כולל את כל הי"ב השערים מצד היותו שורש להשפיע תורה וברכה לכל הי"ב שערים. ולי"ב השבטים (כך מובא למקובל האלוקי רבי מנחם ציוני פרשת נשא ד"ה. כה תברכו) והביא את הילקוט ראובני (פרשת נשא, אות לח) וזה דרך חדשה מעבר לי"ב שערים בשמים, זו דרך הי"ג.

****

וכך מובא בספר קהילות יעקב (ערך יב) י"ב שערים היה במקדש, כל שבט היה לו שער מיוחד. ויש שער י"ג, שכל מי שאינו מכיר שבטו היה נכנס לשם, לפי ששער הי"ג כולל כל הי"ב שערים, וסוד שער י"ג נמסר לשבט לוי שכולל כל י"ב שבטים. 

ועל כן יש שינוי נוסחאות בתפילות, שכל שבט יש לו נוסח אחר כפי השער שלו, והרב האריז"ל סידר נוסח התפילה נגד שער הי"ג, שכולל כל השערים. על כן, כל מי שאינו מכיר שבטו יתפלל בנוסח הלז.

****

ועל פי יסודות אלו יובן המעשה בראשית דברינו, ישנם אנשים שהם משורש הי"ג, וכל דבר אשר נפגם או ניזוק אצלם, משפיע על כל הי"ב שערים והם בגדר "שער הכולל". ולכן הזהירות בכל ענין איתם גדולה ביותר, כי כל צער שלהם בשונה מאחרים, מערער ומזיק לכל הכלל. ולכן בדווקא רבנו האר"י הקדוש, שלח את תלמידו רבי יצחק הכהן שהיה קשור עם רבנו קשר גדול ביותר. וידוע שרבנו האר"י הקדוש נפטר בן שלושים ושמונה שנים, וביום פטירתו ביקש שרבי יצחק הכהן ישב לידו, ופתאום אמר לו אתה כהן, תצא כי הנשמה עומדת לצאת, שלא תטמא. והרבה מהיחודים, רבי יצחק הכהן היה שותף להם, שהוא ורק הוא ילך ויפייס את דעתו של אותו רבי יעקב העני.

****

*אם כן, צריכים כל יהודי שלא יודע את שורש נשמתו, יותר ויותר להידבק בתורת רבנו האר"י הקדוש ובתורת תלמידיו, וככל שדבקים בתורה זו מרגישים ורואים מרגוע לנפש.*

בעזרת ה' בזכות רבנו האר"י הקדוש, שנפשי יצאה בדברו, נזכה שלא תצא תקלה תחת ידינו, ונזכה לאור וישועה והצלחה גדולה בכל העניינים.

*(מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)*