הארגון בחתונת בעלזא הצליח או נכשל?

מאת חסיד בעלזא

כאחד שזכה להימנות על חסידות בעלזא המעטירה, בפרט בעת השמחה הגדולה – שמחת החתונה המדוברת ביותר בעולם, שהייתה כעת בחצרות קדשינו, שמחה פורצת גבולות שליכדה את כל החסידות כולה מבפנים ואף מחוצה לה, סביב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בימינו הגדולים וההיסטוריים, שמחה שהותירה בנו רישומים אדירים, ברוחניות ובגשמיות, שעדיין נותנים את אותותיהם, וכולנו נתונים עדיין תחת השפעתה הגדולה שלא תשכח במהרה.

אמנם טרם שקעו הדי השמחה, ועדיין לא הגיעה עת חשבונות וביקורות והפקת לקחים, אבל בהחלט ניתן לומר כי השיא הגדול כבר מאחורינו, ובמבט לאחור ישנם דברים שחייבים להיאמר בקול ובהקדם, טרם ישקעו בתהום הנשיה והשכחה, ולא יילקחו בחשבון באירועים הבאים. שלא לומר, כי אף אחד לא ידבר מזה בקול, ואף כלי תקשורת שסיקר בהרחבה את האירוע, לא יהין ויעיז לדווח על כך. . פרט לשאולזון כמובן, שמפרסם הכל ללא כחל וסרק, למרות שלא תמיד אני מסכים עם כל הנכתב אצלו.

אין צורך לפרט את הלוגיסטיקה והארגון הגרנדיוזיים שקדמו וליוו את אחת ההפקות הענקיות והמורכבות בהיסטוריה החסידית והחרדית בתולדותיה כאן בארה"ק, החסרת תקדים בסדר גודלה. כולם יודעים זאת. אין ספק כי ההכנות הגדולות היו רחבות בהיקפן בכל קנה מידה ודרשו הכנה מדוקדקת וחשיבה על כל פרט ופרט מבלי לפספס מאומה. לשם כך היה די והותר זמן ע"מ להתארגן כיאות בכל הנדרש. וחזקה על עסקני החסידות המיומנים כבר באירועים גדולים, אמנם לא דומים בשום צורה לגודלה של הנוכחית, אולם, ניסיון מהעבר וכישורים מתאימים לא חסרים. דווקא בשל כך, נדרשה מהם דקדוק קפדני על כל שלב וחלק באירוע הגדול וההיסטורי. אמנם ישנם דברים בלתי צפויים שלא ניתן להיערך אליהם, ואדם הוא ייצור בשר ודם שלא נמנע מטעויות אנוש, אך דווקא בשל סדר הגודל של האירוע, ובשל הסיבות שפירטתי לעיל, ישנם תקלות  שלא צריכות בכלל לבוא בחשבון, ודווקא שם מצפים לסדר וארגון מופתי, שיתפקד ללא שום חריקות וללא דופי.

התאפקתי עד כה מלכתוב לכם על הנושא, משום שלא רציתי להעיב על השמחה, ואף חשבתי כי יהיה מי שכבר יעורר ע"כ, אך התבדיתי , וכעת אני רוצה וחייב להתייחס לאחד התקלות ואולי המחדלים הגדולים ביותר שהיו באירוע. ואיני יודע אם כולם מודעים לכך, ואיני יודע אם היא העיבה בכלל על השמחה הגדולה שהיתה מנת חלקם של רוב החסידים, אך לי ולעוד רבים שכן הבחינו – זה צרם מאוד. והיות ואנו יודעים, כי ככל אירוע גדול, מגיע לאחר שלב הסיכום והפקת לקחים, ואני כמעט בטוח כי מתקלה זו יתעלמו ולא ידאגו ליידע את הגורמים האחראים בכך, שלא לדבר מכך שהחסידים לא ידעו מאומה מכך, והיות וכבר נתפרסם דבר הבימה החשובה לעניינים הבוערים והעומדים על הפרק – הבלוג של שאולזון, ואין מי שיכול להתעלם ממנו, וכולם מנסים ליישר קו על מנת שלא להיקלע לשם בסיקור שלילי, אני מבקש להשתמש באכסניה נכבדה זו, על מנת לעורר בזמן אודות מה שאפרט להלן, בכדי להבטיח כי זה לא יישנה בעתיד. למען כבודינו – כבוד בית בעלזא.

ידוע לי, כי נעשו מאמצים כבירים, וננקטו מהלכים שונים, להזמין ולהבטיח את השתתפותם בשמחה של כל ראשי הציבור החרדי, ובכללם האדמורים, הרבנים, וכל הדמויות הבולטות והידועות בציבור. ואכן רבים מהם לא חסכו כל מאמץ והטריחו עצמם לכבד בנוכחותם ובהשתפפותם את המעמד הגדול. המעמד שמהווה ציון דרך ומפגן כח אדיר של הציבור החרדי והחסידי, וגאוות יחידה מאין כמותה לכל הקהל שלנו, ולכלל הציבור.

אדמורים ורבנים, מבוגרים ובאים בימים כמו צעירים יותר, כולם נקבצו באו לך, מכל קצווי הארץ וקצווי תבל. ומהמתבקש הוא, כי יהיה צוות מוכן ומזומן, מנוסה ומיומן, לקבל את פניהם ולכוונם כיאה וכיאות למעמדם, וכמו"כ להסדיר את המחסומים והכניסות, את השמירה והאבטחה, ובמיוחד אופן כניסתם למתחם, בכדי שכבודם יישמר, באשר הם בסה"כ באו לכבד אותנו ולשמוח עמנו בשמחה הגדולה, ולמרות כי יש גם כאלו שדאגו גם למעמדם האישי, אך בסה"כ כבוד הוא עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א ועבורינו חסידיו הנאמנים, שירום קרן החסידות בכלל ובפרט.

לא אנקוט בשמות הרבנים מפני כבודם, למרות ששמעתי הרבה שמות, ולא בשמות האברכים והעסקנים שעמדו במחסומים, משום לה"ר. וגם משום שלא בטוח כי זו אשמתם, אלא אשמת האחראים והדרגים הגבוהים יותר. אך בכל הנוגע לכניסת האדמורים והרבנים למתחמי השמחה, בעברם במחסומים, בין לקבלת פנים, החופה, והכניסה לחתונה עצמה, לוותה כניסתם בבזיונות גדולים ובזלזול מחפיר בכבודם ומעמדם. עובדה שגרמה לי ולעוד רבים מהחסידים לצער רב וכאב אישי על המחדל הגדול באירוע מרומם ומושלם כ"כ. ו'לא חרבה ירושלים, אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים'.

תחילה חובה לציין, כי חלק נכבד מאדמו״רים ורבנים רבים הצליחו להיכנס, וכובדו, וכמעט לא נתקלו בבעיות וחסימות. אך אני רוצה להתייחס לאלו שלא, ומה היה מנת חלקם.

דבר ראשון, אופן הכניסה שבו על האדמור להציג אישור כניסה כאילו מדובר באדם פשוט הנכנס לאיזה אירוע פרטי בתשלום, ועליו להציג עצמו, ולאשר את כניסתו. אין צורך להכביר במילים על הביזיון הגדול. ולמרות כי אני מבין כי היה זה לטובתם ולטובת הציבור, ע"מ להשליט סדר, אך בכל אופן, ראוי יותר היה, אילו היו מעמידים אברכים 'מבינים', היודעים לזהות את האדמורים והרבנים, ומכניסים אותם באופן מיידי בצורה מכובדת וכנועה ללא שהיות, וללא אישורים והזדהויות, בפני בחור בן 16 ומאבטח רוסי מגושם.

מעמד ה'קבלת פנים', נערך בהיכל ה'גרויסע שטוב' (היכל הטישים), והיו מספר אדמורים (ואמנע מלציין אם מדובר באדמור לאלפי חסידים או פחות, משום שאין זה מן העניין, וגם כי אכן מדובר באדמורים ורבנים בעלי מעמד גבוה ומוכר או מבחינה אישית ואף מבחינה ציבורית) שניסו להיכנס למעמד המרגש, אך נעצרו ועיכבו אותם בכניסות באמתלאות שונות, משום שלא דאגו למספיק מקומות ישיבה על בימת הכבוד. ורבים מהאדמורים לא נכנסו בשל כך למעמד הקבלת פנים, ושבו על עקבותיהם בצער ובושות. ביניהם אף אדמו״ר שאביו היה מהיושבים ראשונה במלכות בעלזא בכל השנים.

במעמד החופה ההסיטורי, היה שיא הכשלון, לא היתה שום הכוונה מסודרת להיכן הם צריכים לפנות, והאדמורים הגדולים שכבר זכו להיכנס לקבלת פנים, נכנסו בפמליה אחת למתחם החופה המגודר והמסוגר בעשרות גדירות גבוהות, ואילו רבים אחרים סובבו סביבם וחיפשו נואשות אחר כניסה או מחסום שיאפשר את כניסתם, אך בכל מקום היו דחיפות רבות ומאבטחים שהפנו אותם ממחסום אחד למשנהו. נראו אדמורים ורבנים רבים אף מתוככי החסידות, שניסו נואשות להתחנן לאחראים או למאבטחים הרוסיים והקשוחים, שיאפשרו את כניסתם – אך לשווא. כמו"כ נראו העדים והדיינים כשהם מתרוצצים סביב הגדרות הגבוהות המקיפות את מתחם החופה, ומחפשים פתח מהיכן עליהם להיכנס, ושואלים את האברכים שעמדו באיזור, אך איש לא ידע בבירור. היה שער אחד שדרכו עברו המכוניות של האדמורים שהוזמנו להתכבד בברכה בחופה, והפמליות של האדמורים שנעצרו במחסומים קודמים צעדו רגלית למחסום זה, אך עמדו שם מספר אברכים ומאבטחים פרחחים ובריונים, ומנעו את הכניסה והדפו והטיחו את האדמורים והגבאים אחרונית. כך נוצר במקום כאוס גדול, כשגבאים רבים מנסים לפלס דרך לרבנים והאדמורים, ומתחננים לאחראים שיפתחו. אך הוא לא הסכימו בשום אופן. הרבנים והאדמורים (וביניהם גדולים מאוד) נדחקו יחדיו בצורה מחפירה ומבישה יחד עם ההמונים שעמדו מסביב וצפו בהלם גדול במחזה המביש, כיצד אין מי שיחוס על כבודם, בהם גם אברכים רבים שהזדעזעו מהיחס המשפיל, ונגשו ונדחפו והתחננו לאחראי שיפתח לאדמור פלוני ואלמוני, שעה שהגבאים מנסים בכל דרך לכבד את האדמורים ולהכניסם פנימה, ובעוד האדמורים עצמם נדחפים ונדחקים בביזיונות ונזרקים לכל הכיוונים, וצעקות רמות נשמעות מכל עבר, בניסוין נואש להשליט סדר ולמנוע את המחזה המביש. האדמורים תהו בינם, מה קורה כאן וכיצד קורה קריסה שכזו, אך לא היה מי שישיב, כי כולם דחפו את כולם.

לבסוף הצליחו להשתחל מספר אדמורים שנחלצו מהבלגן בעור שיניהם, וגבאיהם השתמשו בטכניקת 'כל דאלים גבר', בעוד שאדמורים רבים פשוט נסוגו ושבו על עקבותיהם והתרחקו מהמקום בכדי למנוע מעצמם הבזיונות הגדולים, או שגבאיהם לא הצליחו להפעיל מספיק כח ואלימות בכדי להכניס את רבניהם. אך האדמורים שכן הצליחו להיכנס, נתקלו לאחר מכן במחסום נוסף בכניסה לבימת החופה, שם שוב עמדו בריונים ומנעו מהם את הכניסה, בטענה כי אין מקום על הבמה. רבים מהאדמורים נותרו לעמוד למטה ולא השתתפו במעמד החופה ואף לא ראו מאומה .  

בכניסה לחתונה עצמה, המצב היה מעט מאורגן יותר. פרט לעובדה כי על האדמורים והרבנים היה להציג עצמם באמצעות אישור כניסה, נתנו להם להיכנס בליווי גבאי אחד בלבד, כאשר כל מלוויהם נותרים בחוץ. כמובן כי האדמורים הגדולים מאוד, כן נכנסו יחד עם כל הפמליא. גם שמעתי מפי בנו החשוב של א' האדמורים המקורבים מאוד לקהילתנו, שהגיע בליווי אביו האדמור והגבאי שלו, אך לגבאי התירו להיכנס, ואת הבן הותירו בחוץ, בתואנה כי אין מקום, למרות שהוא נמנה על המקורבים מאוד לחסידות. הבן לא חלם כי בכדי להשתתף בשמחה - שמחתו, עליו להזדהות באמצעות אישור.

לאחר שהצליחו הרבנים לעבור את שבעת מדורי גיהנם המחסומים, הם נתקלו במחסום נוסף בכניסה לבמה. שם עמדו אברכים עם רשימות, וביקשו את הרבנים ומלוויהם לעצור ולהמתין וחסמו את המשך דרכם, ובדקו היכן הוא ממוקם ברשימה, ואיזה כסא ומקום יועד עבורו. רק משניתן האישור – הורשה להיכנס סוף סוף לבמה ולאחל מזל טוב, כאשר לאחר מכן מכוונים אותו למקום מתאים עבורו, לפי מעמדו וכבודו.

יתכן כי אכן היה בעיות מקום, ובאמת בקושי לנו החסידים, היה מקום לעמוד בפרנצ׳ס. אך כאמור אין זה עילה לזלזול באדמורים, והיה להתארגן כיאות במקום עבורם.

צר לנו מאוד על תקלה ומחדל כזה שאירע דווקא במחוזותינו, וביומינו הגדול שנערכנו אליו כ"כ הרבה. לא מתאים לנו שיקרה בחצרינו טעות כזו. ידוע לכולם וא"צ הוכחות, כי כ"ק מר"ש מכבד מאוד את כל האדמורים והרבנים ודואג באופן אישי לכבודם, ודווקא באירוע הגדול והמכונן הזה של מר"ש והחסידות, הם יתבזו בצורה כזו, בניגוד לרצונו ושאיפתו של מר"ש. אולי יש כאלו  שבשבילם זו גאווה (פסולה) וגדלות (מדומה), שאדמור נדחק בכדי להיכנס אלינו, אך מובן מאליו כי מדובר בחסידים שוטים.

אני מבקש כי תפרסם את הדברים למען ישמעו וייראו, ולא ישגון עוד, ויתקנו את העוולות, ויפיקו לקחים, ויקחו בחשבון לפעמים הבאות למען לא יארע שוב כשגגה הגדולה הזו. כי הרי בתוככי החסידות פנימה אינך יכול להשמיע קולך, ואין גם מי שישמע וישים על ליבו, ויפנים וישית לתוכו את הדברים, ויטול על עצמו את האחריות, ע"כ אין בידי ברירה, למרות כי אני יודע כי זה עלול להעיב על השמחה, ולפגום בתהודה ובהערכה הגדולה שיש לחסידות כרגע ברחוב, אך בכדי שדברים אלו לא ישנו ויקרו שוב, אין בידי ברירה, אלא להשתמש בשופרך בכדי שיעורר הד ציבורי, ויביא ויגרום לתיקון המעוות ולמניעת התקלות והכשלונות בעתיד, בכדי שלהבא השמחה תהיה ממש ובאמת מושלמת. כיאה וכיאות לתפארת בית בעלזא.

חסיד בעלזא כואב