“רבי, מדוע כל כך קשה לעבוד את ה׳? מדוע אני נתקל כל הזמן בהפרעות, בקשיים ובהתמודדויות?”
“מה אתה הכי אוהב?" שאל אותו הרבי, "מה ה'הובי’ שלך?"
“אני אוהב אמנות, בעיקר ציור”, ענה הבחור.
“איזה ציור אתה הכי אוהב?”
הבחור התחיל לתאר בהתלהבות באוזניי הרבי את ציור “השקיעה”, הציור שהוא הכי אוהב בעולם. “בציור רואים את חוף הים. השמש שוקעת, זוג ילדים משחקים בחול, וזוג זקנים הולכים להם".
“וכמה שווה הציור?”, שאל הרבי.
“בדיוק עכשיו מכרו את הציור במכירה פומבית ב’סותבי’ס’ בשלש מיליון דולר”.
הרבי המשיך והתעניין: “אם ליד הצייר, בשעה שצייר את הציור, היה עומד מישהו ומצלם במצלמה את המראה המרהיב הזה, עם השקיעה, הילדים והזקנים – מה לדעתך היה מדויק יותר? הציור או התמונה הפשוטה של המצלמה?”.
"מה השאלה, ברור שהתמונה!”, ענה הבחור.
“וכמה אתה חושב שהיא שווה?”
הבחור ענה מיד: “מוכרים גלויות כאלה בעשרים וחמישה סנט”.
“תסביר לי בבקשה" הקשה הרבי, "איך זה שעל הציור משלמים מיליוני דולרים, ועל התמונה המדויקת הרבה יותר בקושי עשרים וחמישה סנט?”.
כאן הבחור התבלבל ונותר ללא מענה.
“אתה יודע מדוע?”, אמר הרבי, “כי מצלמה לא יכולה לעשות שגיאות. היא מכונה, היא עובדת על אוטומט. אולם בן אנוש יכול לעשות שגיאות וטעויות, לכן יצירה שלו שווה שלש מיליון דולר. בשעה שצייר מצייר, הוא משקיע את כל כולו בציור. הוא נותן את הרגשות שלו, את המבט שלו. אתה יכול לראות שם את הנפש שלו, את החוויות שהוא עבר. כי הוא מכניס את עצמו בתוך הציור. אבל מצלמה היא בסך הכל רובוט"....
"כך גם" ,המשיך הרבי, "להבדיל, לאלוקים יש מיליארדי מלאכים, הם אף פעם לא טועים, אבל הם לא יקרים כמו יהודי. התפילות שלהם לא שוות כמו תפילה של יהודי שאומר “הודו לה’ קראו בשמו”.
והרבי סיים: “כל הכישלונות והניסיונות שתיארת לא אמורים להפיל אותך, אלא לשמח אותך עוד יותר. כי בכל פעם שאתה נכשל אתה לומד שאתה בן אדם. אם פעם אחת לא הצלחת להתפלל כמו שצריך, אז בפעם הבאה תתאמץ והתפילה תהיה מעולה. הכישלון הוא זה שמרומם אותך והופך אותך למיוחד!”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.