לרגל י"א ניסן, יום הולדתו של מנהיג ישראל ואוהבו , הרבי מליובאוויטש זי"ע, כותב הרב ישעיהו גרליצקי/ שליח הרבי באוניברסיטת תל אביב:
ברגעי
השיא הנשגבים וההיסטוריים של יציאת מצרים, כאשר עם שלם של משתחרר בהמוניו
משעבוד של מאתיים שנה ויוצא ביד רמה לדרכו; רגעים שבהם מודגש בכל ה"חיפזון"
לצאת סוף סוף ממצרים, "ולא יכלו להתמהמה" עד ש"גם צידה לא עשו להם"; בוחר
דוקא עכשיו הקב"ה את הזמן ללמד את משה רבנו מצוה חדשה: "והיה לך לאות על
ידכה ולטוטפות בין עיניך" – מצות הנחת תפילין. מהי הדחיפות ללמד דוקא עכשיו
את עם ישראל את המצוה הזאת, שספק אם תהיה להם מעשית בימים הקרובים? לפני
חמישים שנה בדיוק, בתוך השנה הראשונה ל"מבצע תפילין" המופלא של הרבי
מליובאוויטש, פרסם הרבי "מכתב כללי" לקראת חג הפסח, בו הסביר לעומק אך בשפה
ברורה המובנת לכל את ייחודה של מצות תפילין: "אין עם ישראל עם ככל העמים,
שביציאת מצרים כביכול קיבל רק את 'עצמאותו' ואת "הגדרתו הלאומית"; משמעותה
של יציאת מצרים היא חירות מכל צמצום והגבלה הכובלת את הנשמה היהודית,
'שחרורה' והתגלותה של עצם המהות היהודית, גילויה המלא של העובדה ש"בנים אתם
לה' אלוקיכם", "בנים למקום". פירוש הדבר הוא, כי היהודי, חלק א-לוה ממעל
ממש, אינו נתון כלל למגבלות הטבע ולשליטתו, אלא הוא השולט ומושל, בכל הקשור
לקיום התורה ומצוותיה, על טבע ומציאות העולם. כשם שבן מקבל את תכונותיהם
וקווי האופי של הוריו, כך ביהודי מתגלים כוחותיו האלקיים והעל-טבעיים של
הקב"ה, שהוא "מלך על כל הארץ, ומלכותו בכל משלה". כיצד ניתן לומר זאת, לא
רק על צדיקים גדולים ש"דומים לבוראם", אלא על כל יהודי?! על כך עונה התורה
עצמה: "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים".
ליהודי אין כל מציאות משל עצמו, כל מציאותו היא "אני לא נבראתי אלא לשמש את
קוני". והרי "עבד מלך – מלך", משום שכל מציאותו היא מציאות אדונו. כלומר,
מהותה של יציאת מצרים איננה השחרור משעבוד ועבודת פרך, אלא הגילוי שיהודי
משועבד כולו למלך מלכי המלכים, ולכן הוא "בן חורין אמיתי", שדבר בעולם אינו
יכול להגבילו ולשלוט בו." המצוה שמבטאת יותר מכל את היציאה הזאת ממצרים,
את הגדרתו של עם ישראל כעם, ולכן נבחרה להיות המצוה המזכירה מידי יום ביומו
"כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" – היא מצות תפילין: הסברתה של מצות
תפילין כפי שהיא מוגדרת בהלכה היא "שציוונו לכתוב ד' פרשיות אלו שיש בהן
יחוד שמו ויציאת מצרים, ולהניחן על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח, כדי
שנזכור ניסים ונפלאות שעשה עימנו ואשר לו הכוח והממשלה לעשות בעליונים
ובתחתונים כרצונו ... וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם תאוות ומחשבות
ליבו לעבודתו ית'". התפילין מחד הם "פארך חבוש על ראשך", "וראו כל עמי הארץ
כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – סמל לגאון ולתפארת, ומאידך הם מסמלות את
שעבודנו המוחלט לה', עד שבזוהר הק' נמשלו ל"עול" הכובל את השור, "כהאי תורא
דיהבין עליה עול בקדמיתא בגין לאפקא מיניה טב לעלמא". לכן, מיד ביציאת
מצרים, ברגעים הגדולים שבהם נהיינו לעם, מגדיר הקב"ה במדויק מהי ה"עצמאות"
והזהות הלאומית היהודית, כדי שלא יהיה לרגע אחד מקום לטעות: מה שמבטא את את
הגדרתנו כעם ואת "גאוותנו הלאומית" היא מצוות תפילין – ביטול ועבדות
מוחלטת של מחשבותינו, רצונותינו ותאוותינו להקב"ה. רק על-ידם זוכים אנו
לחירות אמיתית וליציאה מכל ההגבלות, להיות "עבד מלך" ו"בן מלך" , "אשר לו
הכוח והממשלה לעשות בעליונים ובתחתונים כרצונו". זוהי ה"לאומנות" היהודית,
גאון יעקב שאיננו מבטא גאווה והתנשאות של "כוחי ועוצם ידי", אלא להיפך נובע
מביטול עצמי מוחלט כלפי הקב"ה, תורתו ומצוותיו, תורת חסד ותורת חיים. לא
לחינם נדמה כי מכל מפעלותיו העצומים של הרבי לאורך שנות נשיאותו, הנמשכים
עד היום מחיל אל חיל, התמונה המזוהה ביותר עם המהפכה שחולל הרבי, היא
התמונה המוכרת לכולנו של יהודים מכל הסוגים והמגזרים המפשילים את שרוולם
ומניחים תפילין ברחובה של עיר . הרבי הוציא את רוב רובו המוחלט של עם
ישראל מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין", והפך את מצות תפילין לחלק מהזהות
היומיומית של כל יהודי. חוט השני העובר בכל מנהיגותו של הרבי, המוליך את
עם ישראל ב"מארש ניצחון", היא הרמת קרן ישראל וביסוסו של גאון יעקב אמיתי.
במקביל לשלילת ה"גאווה הלאומית" המזויפת של "כוחי ועוצם ידי", שכיום כולם
נוכחים בהתרוקנותה מתוכן, עיצב הרבי "זהות יהודית" וגאווה אמיתית של "עבד
מלך – מלך", של יהודים שאינם חוששים מ"מה יגיד העולם" אלא מודעים להיותם
למעלה ממגבלות העולם, גאים בתורתם ובמצוותיהם ומגלים את האור האלוקי בכל
פינה בעולם כולו. ביום הולדתו של הרבי, י"א ניסן, יום שבו "מזלו גובר",
נתחזק כולנו, כל עם ישראל מכל העדות והמגזרים, בדרכו של הרבי, נניח תפילין
עם עוד יהודי ונביא את העצמאות והחירות האמיתית, אור התורה והמצוות, לעוד
מקום ולעוד אדם. ובמהרה נראה כיצד "ימין ושמאל תפרוצי, ואת ה' תעריצי, על
יד איש בן פרצי ונשמחה ונגילה", בגאולה האמיתית והשלימה.
שבת שלום ומבורך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.