אמש דיברתי בפני קבוצה של יהודים אמריקאים שבעיניהם 'חרות' פירושו מה
שקרה לשחורים באמריקה שחגגו בשבוע האחרון את 'חרותם' לטענתם הם יצאו מעבדות לחרות,
והשאלה שנשאלת האם חיי אותם כושים חיי חרות או שמא מצבם היום גרוע ממה שהיה, אם
נשפוט על פי הרוב נמצא כי הם חיים בעניות גדולה, שותים הרבה אלכוהל ומעשנים סמים, חייהם
מופקרים, אין להם כמעט חיי משפחה, אצל רובם הילדים אחים ואחיות הם מכמה הורים, ולמרות שאצל
האדם השפוי החיים האלו אינם חרות אצלם זה חירות
דיברתי על הפרשה – פרשת בא – ובין היתר על יציאת מצרים ועל המטרה
בדברי משה רבנו כשביקש מפרעה 'שלח את עמי ויעבדוני' מדוע לא מספיק היה לבקש רק 'שלח
את עמי', האם יציאה מעבדות אינה מספיק סיבה מדוע שנרצה חרות?
אמרתי להם שבזמננו קל מאוד להבין את הדברים. כאשר אדם חש 'חרות' הוא
מבקש לנסוע מניו יורק לקליפורניה, הוא נכנס לרכב מכניס את הכתובת ויוצא לדרך, וכאשר
הGPS אומר לו תפנה ימינה הוא מחליט כי מאחר ויש לו 'חרות' הוא מצפצף על
ההוראה הזו והוא יילך שמאלה, האם לאחד כזה יש חרות או שהוא חי חיי טפשות, ונוסע
בדרך שתוביל אותו למקומות אחרים
זו הסיבה מדוע משה רבנו כאשר הוא הוציא את בני ישראל ממצרים הדבר
הראשון שעשה הוא לקח אותם לסיני להרכיב לכל יהודי GPS שתוביל
אותו בדרך הנכונה וישיג את החרות האמיתית
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.