בין גדולי ישראל האמיתיים לבין בעל מחלוקת שכל חייו היו מחלוקת - על שקריו של נתי גרוסמן ועל כבודו של מרן הגאון רבי דב לנדו

אחד הדברים הכי טובים שקרו לדורינו, שהכל ב"ה יש בכתובים, זה ארבעים שנה דאגתי שהכל יהיה כתוב, העליתי זאת בכל מקום אפשרי ובמטרה אחת ויחידה, למנוע את טשטוש הדברים והמציאות, אם לא הייתי עושה זאת, לא היו יודעים על מלחמות פונוביז' זה ארבעים שנה בצורה הכי מכוערת, מה שהתרחש בישיבה בין ראשי הישיבות ה' ישמרנו ויצילנו, על מה נלחמו, על 'שלישי' מי היה מאמין שהרב שך יקרא לגבאי של הישיבה ויורה לו שלא לתת להרב פוברסקי שלישי ומרוב פחד הגבאי ברח בשבת מהישיבה הוא לא יכל לעמוד במלחמה הכל כך מכוערת, והרב שך הורה לחיים שאול קרליץ להתפלל בשבת בישיבה ושהוא יקבל שלישי בשביל שלא יתנו להרב פוברסקי, על דברים כאלו נלחם הרב שך

נתי גרוסמן בשבוע האחרון יורד על גדולי דורנו ועל אחד מגדולי תלמידי החכמים שבדור האיש שהוא משכמו ומעלה ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי דב לנדו ותוקף את המכתב שלו בשעתו מכתב שכל כולו אמת, היום לאחר שעברו כל כך הרבה שנים מאז, רואים כי חכם עדיף מנביא, הא כתב דברי חכמה שכולם התבררו והתלבנו כאמיתיים, מה שהוא כתב כך היה, אבל אותו עורך שבמשך שנים גלגל בלשונו כאילו שהיה אחרת גם הפעם כותב כי הרב שך כלל לא רצה מחלוקת זה היה רק לתקופה קצרה וכי הוא ביקש שלום ושלוה

חיים עוד בדורנו אלפים שזוכרים זאת, והדברים מופיעים לא רק ב'פנים חדשות', בכל כך הרבה מקומות, כאשר הרב שך חלה וחשבו כי זה סופו והיו מי שניסו להשכין שלום עם אגודת ישראל ועם ש"ס ועם כל מי שהיו אז במחלוקת, כאשר הרב שך התעורר חזר לכוחותיו הוא קרא למלחמה על כולם על הרב אלישיב על הרב שטיינמן ועל עורכי יתד נאמן ובעיקר על נתן זוכובסקי שהיה מפקח ראשי ביתד נאמן על שמנסים לעשות שלום וקרא שוב למלחמה על דרעי ש"ס וכל האחרים. הרב שך מאז יומו הראשון בפונוביז' ויש האומרים שעוד הרבה לפני זה, עד ליומו האחרון בחייו הירבה במחלוקת עשה הכל להרוס לנתוץ ולשבור כל מה שרק יכל

מי שקרא מה שכתב נתי גרוסמן בשבוע האחרון ומכיר את הדברים אז, לא יכל שלא לקפוץ ולזעוק כי הוא משקר במצח נחושה, הרב שך גרם למחלוקת תמידית ואין סופית. אתן לכם דוגמא אחת ובולטת, עד למלחמת הרב שך בחסידים, בבית יעקב לבנות למדו הבנות מן החסידים והליטאים יחד, ובגלל מה שעשה כשרדפו את המורות והבנות החסידיות לא היתה ברירה והקימו בית יעקב חסידי נפרד, הרב שך לחם בכל כוחו לסגור את המוסדות הללו, שלח את אריה דרעי לאיים כי הוא יירד לחייהם, אבל היה זה הגאון רב פנחס מנחם אלתר שמאוחר יותר היה לרבי ה'פני מנחם' שהרים את הכפפות והיה ערוך למלחמה, עברנו אז תקופה כל כך קשה קמו מוסדות נפרדים לחסידים. אז איך טוען גרוסמן כי היה זו מחלוקת זמנית בלבד, עד היום הזה בתי הספר מפולגים

כאן המקום להעמיד דברים בצורה הכי ברורה, מי שמכיר את רבי דב לנדו ודרכיו בחייו, הוא לא נגד אנשים הוא נגד מעשים, מאבקו היה נגד המעשים ולא נגד הרב שך אישית, נתי גרוסמן הוא יחד עם השמואלים דויטש אויערבך מרקוביץ ועוד כמה כאלו הציגו את הדברים כאילו זו מחלוקת עם הרב שך

בכל הדורות גדולי ישראל חלקו זה על זה, וזה מקובל וכך צריך להיות, במיוחד כשיש 'מועצת גדולי התורה' חייב היה הרב שך להביא את הדברים להכרעה והוא לא עשה זאת, הוא לא כינס בנושאים כאלו את מועצת מחשש שישמיעו שם דברים שלא ינאמו לו, הוא החליט לבד, ומכתבו המחוצף אז של שמואל אויערבך למרן הגאון ר' דב לנדו היא הוכחה הכי טובה שהם איבדו את העשתונות אז, מפני שכל כך הרבה גדולי ישראל ניצבו לצידו של רבי דב וקבעו כי הוא צודק ולא הרב שך, ושמואל אויערבך השתולל ובמכתב שכולו התנפלות אישית על רבי דב הביא את הקץ על האפשרות ליישר הדורים בין גדולי הליטאים

הרב שך היה בעל מחלוקת, הוא לחם בכל כך הרבה מגדולי ישראל, ולאו דוקא חסידים וספרדים, קחו את רשימת הגדולים האשכנזים שהוא לחם בהם זה פשוט לא להאמין לא היה אף אחד בהיסטוריה החרדית שהיו לו מחלוקות כה רבים כפי שהרב שך ניהל. בכל שני וחמישי התנפל על אחרים, ואין זה פלא מדוע ביום שהשלטון עבר לידי מרן הגראי"ל שטיינמן הציבור הליטאי נשם לרווחה וברח מן המחבלים והצטרף לציבור של השונאים מפני שדרכם היתה הדרך הנכונה של למנוע מחלוקות ולאחד את כלל החרדים מקצה לקצה, מפני שרק כך אפשר להצליח בדרכי פילוג ומחלוקת מפסידים ונכשלים

לא נאפשר לשקר, ועל שקריו של גרוסמן נביא הוכחות בכתובים כי הוא פשוט מרמה, הוא מנסה להכפיש את הגאון רבי דב לנדו שאותם המחבלים שונאים שנאה קשה ואיומה מפני שהוא אמר את האמת בזמן אמת, המציאות היא, העולם הליטאי זקוק למנהיגים וליהודים מן הסוג של רבי דב לנדו, אם דרכו היתה מתקבלת אז היו היום הליטאים ברום המעלה ושולטים על החרדים כולם, הרב שך הוביל לשלטון של רגע ופגע, ומציאות היא, כי דרכו נכשלה כשלון טוטלי, איש לא אוהב מחלוקת, ולא רוצה בדרך שכל כולה הרבות שנאה בכלל ישראל

חיים שאולזון