לכבוד ר׳ חיים שאולזון,
שלום וברכה
לעניין
אותם חברי מועצות אשר יוצאים מחדר הישיבה לפני הצבעה. שמעתי מפיו של הרה״ג
דוב ליאור שליט״א שחבר מועצה כשהוא נמצא בתפקיד, בישיבה וכו׳ הוא עוסק
בצרכי ציבור וזאת מצווה בשבילו וחל עליו דין של העוסק במצווה פטור ממצווה
(אחרת). הרב הביא מקרה ממועצת העיר ירושלים. יום אחד סמוך לשקיעת החמה העלו
שם להצבעת נושא תיקצוב של הבית הפתוח (השייך ללהט״בים), וכמה מחברי המועצה
יצאו מחדר הישיבה ע״מ להתפלל מנחה. באותו זמן אלו שנשארו בחדר העבירו
תקציב לאותו ארגון. היה אסור להם לצאת, אפילו שחששו שיעבור זמן תפילה.
וקו״ח כשמדובר בהעברת כספי ציבור לארגון שמרבה חילול ה׳ בירושלים. ע״כ
קיצור דבריו.
הבעיה
היא שנבחרי הציבור לא חשים מחויבות כלפי הציבור, אפילו לא לציבור המצומצם
ששלח אותם, שלא לדבר על כלל ישראל, אלא רק כלפי עצמם, כלפי אותם עסקנים
שמפעילים אותם, כלפי המפלגה שלם. דואגים למלא אחרי הצו שנותן להם יו״ר או
עסקן, דואגים למצוות הפרטיות שלהם (או שזה רק כיסוי יפה למעשה מכוער)
ונותנים יד לחילולי שבת וחילול שם שמיים. אין מחוייבות ואין אחריות על
המעשים, שחיתות מוסרית.
בכבוד רב ובאיחולי יישר כוחך
נתנאל, ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.