"זכור שאין דבר יציב בחיי אנוש. לכן, המנע מגאווה בעת רווחה, ומדיכאון בעת רזון."
פעם מישהו חיפש חניה ולא מצא, נשא עיניו השמימה ואמר: "רבש"ע אני מבטיח 180₪ לקופת העיר" לאחר שתי דקות מצא חניה נשא עיניו השמימה ואמר "רבש"ע בסוף לא תורם, הסתדרתי
אדם אחד הלך ביער
לפתע בא אליו אריה ורצה לטרוף אותו
האדם המבוהל לא חשב פעמיים והוציא ספר תהילים להתפלל לבורא עולם שיציל אותו פתאום הוא רואה שגם האריה מוציא ספר שנראה כמו תהילים
הוא שואל את האריה למה אתה מוציא ספר תהילים
האריה אומר לו אח שלי זה לא ספר תהילים זה ברכת המזון חחח
מצאתי במגירה
צ'ק שכבר שוכב שם קרוב לחצי שנה, הסיפור הוא כזה: מישהו פוגש אותי אחרי התפילה
ומשכנע אותי כי יש לו מקרה חירום שאם לא ישלם היום חוב חשמל של 300 דולר ינתקו לו
את החשמל ויש לו יולדת בבית וכו', הלויתי לו 300 דולר והבטיח כי תוך כמה ימים ישיב
לי אותם, מאז, כל פעם שראה אותי בזוית העין שמר מרחק ו/או התחמק לשטיבל השני וכו',
הבנתי שבגללי הוא מפספס תפילה בציבור, ניגשתי אליו ואמרתי לו: תן לי צ'ק דחוי למתי
שאתה חושב שירווח לך וחסל סדר אי נעימות.
הנ"ל
שלף צ'ק ורשם לי דחוי לחצי שנה (שוטף +180), ניסיתי ללכת לפרוט את זה
בגמ"חים, חלק טענו שהם לא יכולים לפרוט אותו כי הם לא מכירים את בעל
הצ'ק, וחלק לא רצו לפרוט כי הם דוקא כן מכירים את בעל הצ'ק.
תכלית, הצ'ק
שכב אחר כבוד במגירה כמו בסעודת אחשוורוש 180 יום, סוף סוף הפקדתי אותו שבוע שעבר,
ותנחשו... הצ'ק חזר.
התקשרתי לבעל
הצ'ק וניסיתי לעבוד על מידותי ולא להתרגז, אבל האיפוק היה די ברור, ושאלתיו: למה
לא כיבדת אותך, אותי ואת הצ'ק ונתת לו לחזור? ועוד עלה לי 20 דולר עמלה?
הנ"ל
השתמש בפתגם הידוע שאומר: 'ההגנה הכי טובה היא התקפה' ואמר לי בקול טעון: 'אני לא
מבין אותך, 6 חודשים הכל היה בסדר ללא דופי, יום אחד קרתה תקלה, מה אתה הופך את
העולם? אולי הבנק בקשיים כלכליים ואין לו לכסות את ה-300 דולר, ממש אין לי מושג
למה הוא חזר, זה ממש לא אשמתי המשיך הלה, לא עשיתי שום דבר...
(נו, ברור שלא עשה שום דבר, אפי' לא קפץ לבנק להפקיד כסף), וזה
הזכיר לי את התקופה שהייתי מלמד, וילד ששאל אותי אם מגיע עונש לילד על משהו שהוא
לא עשה, 'ברור שלא' עניתי. 'אז לא עשיתי שיעורי בית' סיים הילד...
עניתי לו
ברוח התקופה: אינני יודע אם אתה משתמש ב'טרה' או 'תנובה' אבל מה שבטוח שהצק שלך
הוא כמו שקית חלב, עד לתאריך הכל בסדר, אח"כ צרות צרורות, הריח נודף למרחקים.
הלה לא איבד
עשתונות, עוד באותו לילה בא לביתי ורשם לי צק נוסף דחוי והפעם רק לחודשיים, אך בסכום
כתב 340 דולר, שאלתי אותו זה ריבית?, ענה לי הלה: זה לא ריבית כי אם סיכון מחושב, כבר
הכללתי בצ'ק את העמלה של ההחזרה הבאה...
מאת הרב ישראל קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.