רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 20 באוגוסט 2017

דברי מחשבה ועמקות מתוך *מחשבת הנפש (חלק נד)

שאלו את אחד מתלמידי רבנו הבעל שם טוב זצוק"ל, מה ההבדל בין רב לבין צדיק? ענה ואמר, הצדיק זוכר והרב יודע.

ישנם אנשים שיודעים הרבה דברים בהרבה מקצועות ידע נרחב, ידע עצום, אך אינם תמיד זוכרים את כל מה שהם יודעים. צדיק הוא אדם שזוכר את מה שהוא יודע, גם אם ידיעותיו פחותות ממי שיודע, אך הוא זוכר אותם טוב ומקיים את מה שהוא זוכר, והם זיכרון מתמיד מול עיניו.

על האדם לא רק לדעת, אלא לזכור תמיד ושהדברים יהיו חקוקים מול עיניו בכל יום תמיד.

***
חכמי המוסר הביאו משל לבן מלך שקלקל את דרכו, והתדרדר עד שהמלך דחה אותו וגרשו מהארמון. וכך הלך בן המלך והתדרדר עד אשר נהיה ראש השודדים, ראש של קבוצה מסוכנת ושפלה מאוד. 

עברו ימים חודשים ושנים, המלך התבגר ואין מי שירש את כסאו, וגם געגועי המלך לבנו יחידו גברו. בצר למלך, קרא המלך לראש השרים וביקש ממנו ללכת לבנו ולדבר על ליבו, שישוב לדרך טובה וישוב לארמון. 

השר בשמחה מרובה ובכוונות טובות, לקח את כל פמלייתו, עשרות שומרים, עוזרים ויועצים ללכת במסירות בדבר מלכו. הגיע לעיירה של השודדים, אך אין דרכו של שר גדול ומכובד להיכנס לכזה מקום שפל ובזוי. 

שלח השר שליחים שיקראו לבן המלך, אך בן המלך לא יצא ולא בא. וכך כמה ימים, השר ממתין מחוץ לעיר ובן המלך לא עונה ולא מתייחס לבקשותיו של השר. השר חזר למלך בלי המטרה בידו, לא הצליח אפילו לפגוש את בן המלך.

עברו כמה ימים ושוב רגשות המלך גברו, ואז קרא לשר שני וביקש ממנו, לך במקום שנכשל השר הראשון, ותנסה להחזיר את בני לדרך טובה ולארמון. השר השני ישב, חשב ואמר, אני לא אכשל היכן שנכשל השר הראשון, אני אלך בלי פמליה של עוזרים, אלך לבד. 

לבש בגדים פשוטים של איכר והלך, נכנס לעיר והתערבב בין התושבים. אך החיים שם היו פשוטים, השר אהב את החיים האלו ונשאר שם, ולא חזר. המלך נשבר, ליבו וצערו היה צער עצום עד שנטה למות. 

ואז קרא לשר המיוחד בכל שרי המלך, יהודי ירא שמים. ביקש ממנו, במקום שנכשלו כולם, תלך אתה ותביא את בני. השר ביקש מהמלך כמה חודשים ללכת לבית רבו, לדעת את עצמו וללמוד את החולשות שלו, ואז ללכת להשתדל במשימה שהמלך ביקש ממנו.

****
יש הבדל בין רב לבין צדיק, רב יודע לתת פקודות, הוא אינו יודע תמיד להתמודד עם הדברים. 

צדיק חי את הדברים, לומד את עצמו, ואחרי שלומד את עצמו לא כשר הראשון אלא כשר האחרון, יוצא למשימה.

*(כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.