*"ואכלת ושבעת וברכת את ה אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"* (דברים ח, י)
מצות
עשה מן התורה לברך ברכת המזון אחרי שאכל ושבע, וכך מובא בגמרא (ברכות כא.)
מנין לברכת המזון לאחריה מן התורה, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת. מנין לברכת
התורה לפניה מן התורה, שנאמר (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל
לאלוקינו.
****
וכך
מובא בגמרא (ברכות מח:) תנו רבנן סדר ברכת המזון כך היא, ברכה ראשונה ברכת
הזן, שניה ברכת הארץ, שלישית בונה ירושלים, רביעית הטוב והמטיב. מנין
לברכת המזון מן התורה, רבי אומר ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן, על הארץ זו
ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא אומר (דברים ג, כח) ההר הטוב
הזה והלבנון.
והגמרא שם ממשיכה ומבארת שברכה ראשונה לומדים מקל וחומר, מה לאחר שאכלת ואתה שבע אתה מברך, לפני שאכלת ואתה רעב ק"ו שאתה צריך לברך.
****
והנה
רבותינו הקדושים האריכו במצוות ומעלת ברכת המזון, וכך מובא בספר החינוך
(מצוה תל) "כך מקובל אני מרבותי ישמרם אל שכל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו
מצויין לו בכבוד כל ימיו".
וכך
מובא בבאר היטב (או"ח סימן קפה, אות א) "מצאתי למה אין ף' בברכת המזון,
לפי שכל מי שבירך ברכת המזון בכוונה אין שולט בו לא אף ולא קצף וכו',
ומזונותיו מצויין לו ברווח ובכבוד כל ימיו, ספר החינוך עטרת זקנים. והמדקדק
יזהר לברך דווקא תוך הספר לא בעל פה ב"ח. כתב בספר חסידים, מעשה באחד שמת
ונתגלה בחלום לאחד מקרוביו, ואמר לו בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק
לברך כל הברכות בכוונת הלב".
ועוד
מובא ברבנו האר"י הקדוש זצוק"ל (פרשת עקב במצוות ברכת המזון) בשם הזוהר
הקדוש (פרשת ויקהל ריח ע"א) כי צריך לברך ברכת המזון בשמחה גדולה, כי בזכות
זה ישפיע לו הקב"ה גם כן את פרנסתו בשמחה (ועיין שם באריכות הדברים).
*****
וזל"ק, יסוד גדול בעבודת האכילה, כי תכלית האכילה היא שיעלה אדם ניצוצי הקדושה מארבעה סוגים שהעולם כלול מהם: דומם, צומח, חי, מדבר.
"דומם" הוא העפר האדמה שעומד כדומם בלי לזוז ממקומו.
"צומח" הוא כל מה שצומח מן האדמה, כעצים עשבים וכל מיני צמחים שיש בהם קצת חיות.
"החי" הם בעלי חיים שיש בהם עוד יותר חיות, כי יש ביכולתם ללכת ולנוע ממקום למקום.
"המדבר"
הוא מין האנושי שהקב"ה נותן לו כח הדיבור, כמו שכתוב (בראשית ב, ז) "ויפח
באפו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", ובתרגום לרוח ממללא.
****
והנה "הצומח" שואב את כוחו מן "הדומם", ואז מתעלה החיות שבתוך הדומם ונהיה חלק בלתי נפרד מהצומח וכך עולה מדומם לצומח.
"והחי" שהם בעלי חיים ניזונים מאכילת הצומח, כי בחינת הצומח נהיית חלק מהחי, וכך מתעלה הצומח להיות חי.
"והמדבר"
שזה האדם, על ידי אכילת בשר שזה החי, מרומם ומרים את החי ואת הצומח ואת
הדומם למעלה גדולה, ומתקן ניצוצות הטמונים בדומם בצומח ובחי.
****
ועל פי זה יובן, הג' ברכות דאורייתא הם כנגד דומם צומח וחי, והברכה של "הטוב והמטיב" היא כנגד המדבר זה האדם.
****
ויובנו
דברי המשנה (אבות ג, ג) על פי דברי רבנו הבעל שם טוב זצוק"ל "רבי שמעון
אומר, שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי
מתים, שנאמר (ישעיה כח, ח) כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל
שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של
מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מא, כב) וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'.
וביארו
רבותנו זצוק"ל, המת מתגלגל בשלושה דברים דומם, צומח וחי. ואם האדם שהוא
"המדבר" מתקן אותו על ידי ברכות ודברי תורה אז תיקן את נשמתו, ואם לא ח"ו
כאוכל זבחי מתים.
****
ולכן נשתדל בכל כח, לחזק ולהתחזק בברכת המזון בכוונה ראויה ובדבקות גדולה ובשמחה מרובה, כי מקור הברכה טמון ונמצא בברכת המזון.
הנה אנשים מחפשים סגולות ועניינים שונים לזכות בפרנסה בנקל, אך הסוד של כל הפרנסה נמצא תחת ידם בברכת המזון.
*(מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א)*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.